אניאסהו (מסתבר שזה "שלום" בקוריאנית 
)
מאז שעדכנתי בפעם האחרונה אני מסתובבת בעולם עם ההרגשה שבעוד שניה פחות או יותר אני אדפוק למישהו את הראש בקיר...
טוב לי,רע לי,אני מבולבלת,תוהה,וחושבת על דברים שאני לא רוצה לחשוב עליהם וכתוצאה מהנ''ל אני רוצה להוציא עצבים.
אני מתחילה להתבלבל ולגמגם ברגעים הכי לא מתאימים,לחשוב,לדמיין,לתהות...לאהוב?
אני מנסה להוציא את המחשבות האלה שרודפות אותי,אני יודעת שזה לא יכול להיות,שאני מצפה ליותר מידי אבל הלב אומר לי אחרת.
המבטים,השיחות והרמיזות הקטנות אופייניות לדון ז'ואן שכמותו אבל הלב אומר שאיתי זה אחרת (פטאת ! 
).
ויותר מהכל יש לי אליו משיכה פיזית וזה משהו שלא הרגשתי אף פעם עד עכשיו. ה-BFF שלי אומרת לי שהיא מרגישה שיש ביני לבינו "מתח מיני",היא אומרת שכשאנחנו מדברים היא רואה ניצוצות באוויר.
הרבה "ידידות" מסתובבות סביבו ואני יודעת שהוא נוגע בהן,מלטף,מחבק אבל אני יודעת שתשומת הלב שאני מקבלת ממנו הרבה יותר שווה.
ברגעים שבהם אנחנו לבד,הוא שוקל כל מילה,כל המבט וכל נגיעה (אפילו החיבוק הידידותי ביותר) ואני לא יודעת אם זה טוב או רע שהוא מפחד לגעת בי כמו שהוא נוגע ב"ידידות" שלו.יכול להיות שהוא נגעל ? או מרגיש לא בנוח כי אני לא אחת ש"נותנת" כמו שאר הבנות בכיתה ?
אני לא מאוהבת בו,אבל מקנאה לו בגלל הסקרנות והמשיכה שיש לי כלפיו.
הוא מראה סימנים אבל תמיד עולות לי האפשרויות:
אולי זה תרגיל ?
אולי אני סתם עוד אחת מהידידות שלו?
אולי אני סתם מדמיינת והוא מתייחס אלי כמו אל החבר הכי טוב שלו ?
אולי אני מצפה ליותר מידי.
ממש לא מתאים לי להתאהב עכשיו,בטח לא בו !
אשמח אם תוכלו להביע את דעתכם על הכתוב,לתת חיזוקים,עצות או להאיר את עיניי 
(כ''כ מתאים למצב שלי)
-
יום האהבה התבזבז לו בקניון עם ה-BFF שלי.
אגב הוא התקשר אליי,אבל גיליתי את זה שעתיים אחרי שהוא התקשר כי הפלאפון היה בטעינה ונשאר בבית.
מעניין מה הוא רצה ככה סתם באמצע החיים,ביום האהבה..
-
בקרוב פורים ולי אין רעיון לתחפושת.
למה אתם מתחפשים ? אולי אני אעתיק ממכם 
שכחו מזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Card-Player