ב ג ו ף - א ח ד

פתחו לפני את שערי בנק הנפש.

הייתי מסוכסך עם פקיד מס-דכאון. משכנתי

את רוחי בכספת פלדה.

נשארתי הוגה ולפעמים אומר תודה.

שלמתי מראש בתשלומים קבועים. נוח

לי להיסחב עם שטרות מזויפים.

רק לפעמים כשהשוטרים חובטים.

הייתי מוכן להלשין ברמיזת מבטים.

חשבון חובותיי הלך ותפח. גם ליבי

את נפשו לעיני כל נפח.

כשבאה הרוח לגבות את החוב הנוקשה.

הוכרחתי להוות לגופי מקל ונושה.

הסתבר לי מאוחר שהרווח קטן. ומיד

עם האל באתי במשא ומתן.

קח לך את זה אמרתי והגשתי שי צנוע.

השבר באמת הספיק לו אך רק לשבוע.

עליית המחירים פטורה מהפקדת ערבון. כשהבנתי

את מגוון האפשרויות לפסוח על החיסכון.

נטשתי את כלכלת אורח חיי ובניתי לי יתרון.

אלא שכל משבר הפוקד נובע מיד עליון.

אני צמוד למדד יוקר החיים. ואלה

קשורים בטבורם לחיי האלוהיים.

כשחולפת שנה והריבית מצטברת בריאותיי.

אני נושף בועת אוויר המתכוונת, עד מתי?

לזמן אין שייכות לנושא התוכנית. אך

ערך הקנייה משולב היטב בתדמית.

היום אני קונה בפועל בלא הבדל של מחיר.

אך מחר מי יודע? הלא בוודאי אהיה אוויר.