כאלה עידכונים באתי לפרוק פה כאלה שנותן לך דקה של מחשבה ו דקה של זיכרון ונותן לך חיוך עם דמעות בעינים...דרך אגב: אני בן ואני לא בוכה חחח..
זה מה אני מתכונן למבחן ובצחוק מתקשר הביתה(מרוש שעמום) ומנסה לעבוד על אמא שלי חחח והיא מגלה שזה אני וצוחקת חחח....
אחרי זה אתה מחטט ברשימה שלך בטלפון ואתה רואה מישהי ברשימה תחת השם : (שם שהומצא הרגע) ורה ז5 אתה זוכר את אותה ה"ורה" איך שהיא הייתה ב כיתה ז5 שעכשיו היא ב י"א לא יודע איזה
ואתה זוכר את אותה הילדה הקטנה מכיתה ז"5  שאתה התאהבתה בה מי מבטך הראשון בה בעינים שלה השיער שלה הפנים שלה השפתיים שלה... את כל המראה שלה..של כמה דקות
שבאית בה אותה מתאר את זה עכשיו אתה זוכר הכל באותו הפרט שזה היה לפני כמה שנים..וכנראה אתה גם לעולם לא תשכך את זה...
אתה גם זוכר איך התחלתה איתה ולקחת לה את התיק וגרמת לה להבריז את שיעור פיזיקה והיא לא בכתה ולא הייתה עצובה אלא היא צחקה איתך...
ואתה זוכר איך אתה לקחת לה את הצעצוע הקטן ההוא... ותלשת לו את הראש וצחקת והיא וכמובן שאתה חזרתה לו את הראש חזרה למקום.. וזרקה אותו בחול והיא קצת
התעצבנה ואתה עדיין צחקת וראית שהיא טיפה עצבנית והפסקת לכמה שניות והיא עוד הפעם חייכה ואתה אתה נהנת מכל שניה ושניה שחלפה שם והלוואי והשיעור הזה לא היה
מסתיים אפעם אבל השיעור עבר ואהבתך נשארה... והזמן עבר ואתה לא ניסיתה כי הייתה בישן וגם היא אבל אתה יודע שהיא כבר הפסיקה לאהוב אותך היא כנראה פשוט התייאשה
מכל השיחות האיסיקיו הלא נגמרות האלה של הניחוש את מי אתה אוהב ואת מי את אוהבת היא כנראה פשוט התייאשה אחרי שנתיים של אהבה ואתה יודע
עמוק עמוק בלב שאתה עדיין אוהב אותה...והנה זאת השנה השלישית שלך...ואתה מחכה לה ורק לה בזמן שהיא עם מישהו אחר...ולך כבר אין את הסיכוי... להחיות את אותה השעה מכיתה ז'
אתה בחיים יותר לא תפגוש את אותה הילדה התמימה שראית בכיתה ז"5 ואתה מנסה לזכור אותה לפחות בזכרון הפלאפון שלך כ אותה הילדה מכיתה ז"5
אחרי השלוש שנים האלה אתה מבין שזהו זה נגמר... וזה בחיים לא יחזור...
אחרי אותם השלוש שנים של תקווה לשום דבר זהו זה נגמר...ואתה גם חייב להפנים את זה... הרי היא כבר הפנימה היא עם אחר
ואתה מנסה לשכוח אותה ומצליח ומנסה להביט באחרת ולהרגיש את אותו הרגש שהרגשת אל אותה הילדה הקטנה המושלמת שלך..ואתה לא מוצא את
הרגש...הוא כנראה גם התייאש ועזב אותך בלי תארי מתי הוא יחזור...
ואתה בינתיים מנסה להיות עם אחרת והרגש אליה לא אמיתי אלה הוא רק הדלקות לכמה זמן בטוח שזה פחות מחודש..
ואתה נשאר הצפייה שהוא יחזור ואתה תגיד לו שהוא יבחר את האחת שתהיה אתך תמיד ולא יתבלבל כמו קודם...
ועכשיו מה שנשאר אחרי לב שבור והרגש הנעלם זה לחכות לו לחכות ולקוות שלא יטעה יותר לעולם...
זהו אני כותב את זה עם דמעות בעיניים ובחיים לא יזיל דמעה בשביל מישהי שלא תהיה קיימת לעולם כי היא רק זכרון היא רק ורה המושלמת שלי מכיתה ז"5...
הסיפור אמיתי ומשנותר לי לעשות זה לחכות... לחכות לרגש אבל חכות ולקוות זה מפחיד ובמיוחד
כשאתה לבד ואין מישהו שיכול להחזיק לך את היד אין מישהו
שיחבק אותך כשרע לך אין כזה מישהו כי אתה לא בנאדם פתוח אתה אחד ששומר בלב..
והייתה מישהי שיכלה להחזיק לך את היד אבל היא החליטה לעזוב את
הידידים שלה בישביל האהבה שלה..ואני נשאר לבד ומפחוד ומנסה להחזיק את עצמי
ולהמשיך לחכות... לחכות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
