אחרי
שעה, ו210 שיחות שלא נענו, הוא נזכר לענות, ואז כבר שחכתי מה רציתי, אז שאלתי אותו,
40 דקות לפני ההופעה "מתי אמרת שההופעה שלך שוב?"
"בן
זונה מצידי תרוץ עד לכאן, יש לך 20 דקות."
"מה
אתה מלחיץ זה עוד 40.."
"אמא
שלך זונה בת זונה." גלעד תמיד היה לחוץ לפני הופעות.
"סתם
אחי, חזי פה למטה, אני רק מריץ פה עוד איזה משחק באקסבוקס ואנחנו באים,"
החלטתי
שעוד לא
שמעתי מספיק קללות.
"בוננאאאא,
יא שיער ביצים כנס לאוטו של חזי, ותגיעו לפה כבר," כמה חלבי מצידו.
"צוחק
מותק, אנחנו בדרך."
איזה
בדרך ואיזה צ'לסי, דקה אחר"כ חזי נכנס דרך הדלת, מדליקים את האקסבוק,
מכניסים את הפרו אבולושן, ואחרי מחצית שניה רצחנית בדקה ה-82, אדריאנו פירק לחזי
את השער, ואני עליתי ל1-0 קטן, אך משמעותי. (כי ניצחון זה ניצחון, תשאלו כל אחד.)
נעלנו
נעליים (כי מורידים אותם בכניסה למקדש [ז"א הדירה] שלי [ז"א של ירדן]),
ועפנו לכיוון האולם על קצת פחות ממהירות האור, כי שמנו לב שנשארו לנו רק 17 דקות.
הגענו לאזור תעשייה וחזי שואל אותי "מיקי, לאן אני נוסע מפה?"
"מה
זאת אומרת לאן, אתה לא יודע איפה זה?"
"לא,
מאיפה לי.."
"מה
אתה דפוק, חשבתי שאתה יודע!"
"איזה
מה לי ולאזור תעשיה פה, הכל נראה לי אותו הדבר."
חשבתי
להתקשר לגלעד, אבל יותר בטוח להתקשר למשפחה אלפרון ולצעוק "כל הזין בקונדסון –
יעקוב". גלעד יודע איפה אני גר.
שניה
אחר"כ הבוס (ע"ע אמא), מתקשרת, ומודיעה לי חגיגית שכדאי מאוד שאני אגיע
למסיבת גיוס של שירז, כי הבטחתי לברמן לה ולמליון ציצי המהלך שהיא קוראת חברות שלה.
למה היא לא יכולה לשתות וודקה רדבול כמו כל הבני 18?
"אין
בעיה אמא, רק מתי זה שוב?"
"אתה
צוחק עלי?"
"לא!
מפתאום, שאני אעשה דבר כזה..?!"
"ב12:00.
היא תהרוג אותך אם לא תגיע."
"בסדר,
בסדר. ביי אמא. – אההה, רגע. את יודעת איפה אולם *צונזר*?"
"כן
אז אתה לוקח ימינה וזה ליד ה.."
הגענו
בדיוק לבדיחה ההיא שלו שהוא המציא בפעם האחרונה שאיחרנו לו להופעה.
('מכירים
את זה שיש לכם חברים בני זונ....')
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: