Passion
|
| 1/2007
ושוב..
אני מנסה.. באמת שאני מנסה
אני כל כך רוצה שיבינו אותי לפעמים
יותר נכון, שההורים יבינו אותי לפעמים
זה נראה שעם החברים מסביב הכל מסתדר
חברים מקסימים יש לי... אחד אחד פשוט לב זהב שרק מחכים לעזור למי שצריך
יש שוב מישהו חדש... לא קרה עדיין שום דבר מיוחד
פשוט יש את המבטים האלה.. המילים האלה.. החיבוקים האלה
שגורמים לי להרגיש כל כך מיוחדת
והוא? הכל מושלם איתו.. למדנו לשלוט במה שאנחנו רוצים.. בדחפים שלנו
אנחנו מדברים הרבה כמעט כמו פעם וקרובים כמעט כמו פעם.. עוד קצת זמן והכל יהיה בסדר.
הבעיה היחידה זה המשפחה הקרובה
ההורים שלי פשוט לא מצליחים להבין אותי
כל דבר קטן שאני עושה לא בסדר
למשל.. לבקש מאבא שלי לצאת מהחדר שלי ולהשאיר אותי לבד
(רבנו.. בכיתי.. ביקשתי ממנו לעזוב אותי)
זה פשוט הוציא אותו מהכלים
הוא התחיל לצעוק כמו לא יודעת מה
עוד שנייה היה מחטיף לי סטירה.. היה בי את הפחד הזה
למרות שהוא לא נתן לי שום מכה בערך מגיל 5
(לטענתו הם הבינו שזו לא דרך חינוך טובה)
למה רבנו? לאחי יש בר מצווה באוגוסט.. אנחנו מתכננים אולם
והבטחתי שאני אשיר לו שיר...
אבל מה.. כל דבר שהצעתי, הם חושבים שהם מבינים יותר ופשוט פוסלים.. ולא רק זה... הם פשוט מתנפלים עליי בצעקות
אז לא צריך.. ביטלנו את זה
אני לא מתכוונת לשיר שיר שאמור להיות מחווה של אהבה והערכה לאחי מתוך הכרח.
נמאס לי מהבית הזה
אבל יש לי כל כך הרבה דברים להפסיד אם אני אעזוב
כן... כרגע רק הצורך הכלכלי הוא מה שגורם לי להישאר בבית
יש לי פה כמעט כל מה שאני צריכה ורוצה.. מבחינה חומרית
אני לא אוהבת אותם.. פשוט לא..
פעם כל מחשבה על לאבד את המשפחה שלי הייתה גורמת לי לבכות
עכשיו... אני לא אגיד שאני מייחלת לזה.. ברור שלא
אבל אני יודעת שהייתי מסתדרת הרבה יותר טוב לבד
לראות סרט על אמא שאוהבת את הבת שלה עד כדי וויתור על חייה שלה.. גורם לי לבכות.. ולא רק כי זה מרגש
כי אני יודעת שזה לא ככה אצלי
הקשר שלי עם המשפחה.. כמה שמבחוץ יראה כל כך חם ואוהב
הוא פגום.
ואין לי כוחות לתקן את זה
או שאולי אין לי רצון לתקן את זה...
כך או כך.. לא רק אני צריכה לפעול בשביל זה
היום הזה התחיל כל כך טוב.. הייתי כל כך שמחה בצהריים
ואני לא אשב ואבכה בגללם עכשיו.
או שכן..
אני לא אהיה שוב המטורפת של הבית הזה.. אני לא ארשה את זה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Love Girl