Passion
|
| 2/2007
הרגשתי צורך לכתוב לכתוב שהחיים שלי די בסדר עכשיו אני יוצאת עם בחור מקסים ואני רואה שזה מוביל רק לדברים טובים עם ההורים יש עליות.. יש ירידות לא כל כך בטוחה מה הולך בבית הזה אבל זה כבר לא כל כך מפריע לי אני ומאיה חזרנו לדבר המון, היא הייתה חסרה לי... אני לא אתרחק ממך שוב יפה שלי :) ואיתו? איתו הכל טוב.. מדברים הרבה, נפגשים הרבה דברים רק משתפרים
ועדיין איכשהו.. התחושה המוזרה הזאת שמשהו רע לי אני מאוד מנסה להדחיק אותה לומר לעצמי שאין לי ממה להתעצב אבל זה לא עוזר.. זה רק מחמיר אני שמחה כל כך ועדיין בא לי לבכות כל דבר הכי קטן פוגע בי... דברים שלא היו פוגעים בי בדרך כלל או שכן..
רציתי כל כך לדבר איתו לבד שיחה רצינית.. לספר לו כמה דברים אבל בשבילי יש את הטלפון מסתבר... לא יודעת למה זה פגע בי.. אני יודעת שהוא רצה להיפגש איתי לבד.. זה פשוט לא יצא.. ואני צריכה להסתכל על החלק הטוב.. אנחנו מדברים בטלפון כשהוא בצבא הרבה יותר ממה שהיינו מדברים לפני חודש למשל... ואני רואה אותו הרבה.. לא לבד אמנם.. אבל רואה אותו אבל עדיין התחושה הזאת שכולם באים לפניי בסדר העדיפויות שלו ממש מציקה לי
אני רוצה לדבר.. רוצה להגיד הכל.. רוצה לספר הכל אבל זה פשוט לא מצליח לצאת במילים... רק בדמעות וחבל
טוב לי.. באמת שטוב לי כנראה שאני כל כך רוצה שלא יהיה לי טוב עימותים בתוך עצמי אני צריכה לתת לדברים טובים לקרות גם לי.. ואני אתן יהיה טוב :)
| |
|