Passion
|
| 2/2007
אוף אביב (הבחור שאני יוצאת איתו) היה אמור להגיע היום לשעתיים.. לפגוש אותי.. ואולי אפילו להישאר בבית עד מחר כל כך חיכיתי לראות אותו כבר מהרגע שהוא אמר לי שהוא בא.. אתמול ובסוף לא יצא.. זה כל כך מאכזב אוף.. רציתי לבכות לו בטלפון והוא עוד חושב לסגור את השבת הזאת במקום את הבאה.. יש לו סיבות טובות כן.. מסיבת יום הולדת של חבר וזה אני מבינה את זה באמת ואני אומרת לו את מה שאני חושבת שנכון לעשות.. שעדיף שיסגור את השבת הזאת ככה נחגוג ביחד והוא ישמח לא רק אותי.. אלא גם את חבר שלו אבל בתוך תוכי אני כל כך רוצה לראות אותו כבר אוף..
הוא (טוב דיי לקרוא לו הוא זה מציק לי.. לצורך העניין נקרא לו א' ואל תקשרו לפרשיית הנשיא קצב חחחח :P).. אז א' ממש הפחיד אותי אתמול הוא הגיע מהצבא מדוכא לחלוטין.. עם מחשבות אובדניות בראש ואני שומעת אותו וכואב לי.. כואב לי שהוא יגיע איכשהו לאותו מצב דכאוני שאני הייתי בו לקח לי זמן לשכנע אותו לראות אותי.. הוא רצה להיות לבד (כן.. רק אני אשאיר חבר טוב שלי לבד במצב כזה.. נו באמת) אבל בסופו של דבר הצלחתי לעודד אותו.. הוא צחק הרבה בסוף השיחה וזה עשה לי טוב.. והכי חשוב זה עשה לו טוב הוא אמר לי היום כמה שהוא מעריך אותי ושאני חשובה לו ואני שמחה מזה... מזה שאני קרובה אליו ככה.. זה שהוא שוב התאום שלי כל כך שמחה מזה..
הם נפרדו וחבל... כנראה שטעיתי לגבי מידת ההתאמה שלהם.. העיקר שיהיה טוב
אוף נו כל כך רציתי לראות את אביב וזה הרס לי את כל מה שחיכיתי לו היום אני צריכה חיבוק :(
| |
|