מי החליט, שילדה בת 18, שלפני שבוע בדיוק סיימה את בית הספר,זאת שעדיין מודאגת מציוני הבגרויות שלה,שתוך כדי עובדת וחוסכת עד השקל האחרון,יכולה להתגייס אחרי שבועיים מסיום הלימודים?
כולם טסים,נוסעים ונהנים,ורק אותה הילדה לחוצה ומודאגת.
מכל חבריה,היא הראשונה שתצעד בבקום, ומעבר לעובדה שהחליטה לתרום למערכת הצהלית בתור לוחמת של שלוש שנים,קיבלה תפקיד שאפילו החיילים ששם מנסים לברוח ממנו.
איפה צהל המתחשב,שרוצה שחייליו יצליחו,יאהבו וירצו לתרום את עצמם למען משהו שהם מאמינים בו ותומכים בו?
הפחד גובר,שלוש פאקינג שנים,הולכות למקום שאינה רוצה להיות בו, אבל,הרי לשבת ולהיות פקידה גם לא מתאים, אז מה עושים? סובלים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
