טוב, אז זהו. הבלוג סגור על סיסמא בזכות אמא. אין טיפה של פרטיות,דאמ'.

מאז הפוסט הקודם, מה התחדש?

האקס האחרון שלי, כפרות עליו... מאז שנפרדנו התחברתי אליו בצורה מטורפת וגיליתי בו תכונות שלא ממש ראיתי קודם. בזכותו חזר לי החיוך.

רבתי עם המפגר. [הוא קיבל כינוי חדש בבלוג הזה XD]  והפעם זה לתמיד. כל הדברים שהוא עשה... בלתי נסלחים, תקועים לי בראש. בגללו גם רבתי עם חברה שלי, שחשובה לי, ועם די הרבה אנשים...  הבחור הזה עשה חצי שנה של אושר, חצי שנה של סבל. אבל... נוט אני מור. לפנינו תקופה חדשה מלאה בשמחה :)

כמו שכבר חפרתי קודם... כןכן, לא האמנתי שזה יקרה. אבל באמת באמת חזר לי החיוך, והעצבים הלכו ו... אני באמת שמחה. אז המון המון תודה לך.

על הרכבת הזאת... אני אתפוס את הטרמפ של החיים שלי, אני לא נותנת לעצמי לפספס אותה. אני רואה את עצמי מאושרת, ונחשו מה? אני כבר לא מאוד מפחדת מהמעבר לתיכון. אחד מהאנשים שדאגתי להם כבר לא בקשר איתו, השני מאה אחוז ישמור איתי על קשר, וזה שאני הכי הכי רוצה שיעבור איתי..  יש עוד סיכוי שיעבור איתי ^^
והחברות שלי גם ככה עוברות איתי... אז אני באמת באמת שמחה מזה ומהכל בזמן האחרון אך ורק בזכות בן אדם אחד.... פשוט מטורף.

וכמובן, נזכיר את עדן, שמגיע לה קרדיט על שהיא חמודה, ועל שהיא תהיה שוב השמדן שאני אוהבת ומתגעגעת אליה. חסרה לי רק סילוי....

מֶל