חרבנטוס.

כתבתי פוסט והוא נחמק לי.

תקציר:

   אי"ל, הלולב האהוב אינו עימנו בין החיים יותר. אי"ל, היית לנו חבר אמיתי, ידיד ורע, אתה אוהב באמת ואני כל כך עצובה על כך שאינך עימנו יותר. אזכור אותך תמיד.

הכל בגלל יוני המנוול שהרג אותך בטרם עת.

רוצח!!

דע לך, שנאהב אותך תמיד.

 אי"ל= אנחנו ילדי לולב.

אפליה מתקנת למען שלמות הלולבים בארץ, כמה פוליטיקלי קורקט מצידי, סוכות, 2005, לולבים שולטים. אנו מתעלמים משאר המינים!

ולנושא אחר לגמריי:

מצעד האהבה-

א. אהבה זה מסריח.

ב. עובדים עליכם בגדול.

ג. אתם הומואים ושרמוטות!!!

אבל כמו שאומרים:

if you can't beat them= Join them.....

 אקזיביט איי: בואו נאכיל לסביות כמו אנוכי מילקי... יאמיייי

אקזיביט בי: אני מגזימה במקצת עם הפרסום של מילקי.. אבל תמונה פצצה.... מה לא עושים בשביל הכסף......

אקזיביט סי: אני נדחפת לשני בנים בלתי מוכרים בעליל לתמונה בנונשלנטיוות. מגניבה.

אקזיביט די: אני בחיוך מגה-מזוייף לעוד צלם מתלהב... טוב חלאס הבנו, יש'ך מצלמה. בהפגנת עייפות.

אקזיביט אי: אני שוב מתלהבת שיש לי מילקי, והפעם חושפת אף בטן חטובה, ועוד כמה טפחים....

וכאן אני ואביחי מפגינים את חוש המסיבות המטורף שלנו, בכך שאנחנו מחליטים שזה לא הגיוני שלא נרקוד על שום משאית בכל המצעד הזה, ולכן עלינו על המשאית של המילקי, והתחלנו לרקוד להנאתנו. ואז זאתי משמאל נדחפה...

היה פצצות...

כמעט נתקעתי בת"א, כי האוטובוס האחרון שלי יצא ב 4, וירדתי מהמשאית המשופצרת רק באותה שעה, אך רצה מרפי ופגשתי את איתי המתוק, שלקח אותי עד הבית למזלי הרב.

ורצה מרפי להחזיר לי על הטובה שעשה, וגרם לי באקט דבילי לגמריי לתת את המספר שלי לאיזה 80 בנים, שאחד מהם כמובן הוא איזה חולה נפש שמתקשר אליי בממוצע אחת לדקה. ונכנס לי לחיים ומתחיל להנדס אותם להנאתו, חוקר אותי ומגביל אותי.

חה, יא פלגמט פדופיל מעצבן, נראה לך שאני אעשה מה שתגיד לי? מה אתה סתום??

הוא לא רוצה שאני אסתובב עם גברים כי זה לא בסדר שאני בקשר עם מישהו ואני מסתובבת עם בנים אחרים.

מפריע לך?!?  

באסה!!!!

טוב אוהבת אותכם המון, אי"ל, מתגעגעת המון, לצער לא ניפגש כי אני הולכת לגיהנום בטוח, אבל בסדר.

שיהיה חג שמח וכאלה...

גילוש