הרבה מאוד על הלב עכשיו.
קורים לי הרבה דברים בזמן האחרון, אני מרגישה שאני מתבגרת, אולי כי קשה, והאנשים האלה שהכרתי פעם הם לא נשארו אותם אנשים,החברות הכי טובות שלי הן כבר לא מה שהיו, האהבה היא כבר לא מה שחשבתי , לפחות לא כמו האהבה הראשונה, החיים הם לא מה שהכרתי,אז, פעם...אני נוטה להגיד שהיה הרבה יותר טוב. המצב הזה מוכר, יום שישי בערב, יושבת בבית, במחשב-בבלוג, מהרהרת הרבה, סופשבוע הוא זמן לחשוב , בדרך כלל עצובה, כי אני לא זורמת אני לא יוצאת היום או כמו שמכנים"חננה שנשארת ביום שישי בערב בבית" נחרב העולם ממש,יש תקופות כאלה גם- לימודים:S. בקיצור, המצב הנ"ל מתפצל ל-2 דברים שרק אחד מהם עלול לקרות,הראשון- נשארת בבית, מדוכאת או רואה טלויזיה במטרה להתעודד ולצחוק קצת בדרך כלל פורשת בסביבות חצות , אחד. השני- לוקחת את עצמי בידיים , מפעילה את קשריי הבודדים, ובכל מקרה , ובכל מצב אומרת לעצמי שמה שלא יהיה אני יוצאת, ויוצאת כדי להנות, או לפחות זה עדיף מהלשאר לבד.
אני מסתכלת על עצמי מהצד, ורואה כי "החברים" האלה שהחשבתי אותם לחברים טובים, הם סתם חברים מהשורה. ידידים, ,כאלה שהקשר איתם מבוסס על "שלום, שלום" ואיך היה היום, לקיחת חומר ממבחנים וסתם שטויות כאלה של היום יום. זה לא חברים של שיחות נפש, לא כמו החברות הטובות שלי למשל. אבל דבר שחשוב מאוד לזכור, אנחנו יוצרים לעצמינו את המציאות, ואם יש בנו רצון אז למה לא לממש אותו,וגם אם זה לא מצליח , לנסות שוב ושוב. כי מתישהו זה אמור לעבוד. מתישהו, אני אמצא מישהו רציני להיות איתו, ואם אפשר למה לא לעזור לגורל.
אני לא יודעת אם לשים את החברים הקודמים שהיו לי בצד, אני לא יודעת אם זה שחיזקתי איתם את הקשר, אומר שאני צריכה להמשיך ולהשקיע בו, אני לא יודעת אם זה שווה את המאמץ.
ובכל זאת, להוא שחשוב לי אני עושה הכל , עוזרת לגורל קצת.
מעצבן אותי, שאנשים נותנים לי הרגשה שלא באמת זוכרים אותי, שלא מעריכים אותי, שאני לא מספיק חשובה, גם אם יש בי חוזק פנימי אני צריכה את החיזוקים האלה מהסביבה , אין אחד שלא צריך.
אני לא אנסה להיות מישהי אחרת, אני אשתנה ואזרום עם החיים כי אין ברירה, אבל אני אלחץ יותר על דברים, כדי שיהיו ויקרו בדיוק כמו שרציתי.אני מרגישה על עצמי כבן אדם תקוע בין האחרים, ועם זאת בן אדם חסר אחריות ,שלא אכפת לו מהחיים ומכלום, אוף!צריך למצוא איפשהו איזון.
פעולות שקרו:
ישנתי
אכלתי
שתיתי
השתכרתי
שכבתי
הזדיינתי
רקדתי
קמתי
השתטטתי
התחרפנתי
איבדתי
בכיתי
השתגעתי
כעסתי
התאהבתי
התנשקתי
הרבצתי
הכאבתי
שמרתי
הפנמתי
הוצאתי
הכחשתי
שיקרתי
התעצבנתי
התוודאתי
סלחתי
התמודדתי
השלמתי
למדתי
השכלתי
שמעתי
ראיתי
חוויתי
נחנקתי
חליתי
הפצתי
וכל מילה שלפני מתקשרת למילה שאחרייה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
