אותו המצב.
רק יותר שנאה כלפי אנשים.
ביום שמחה ואופטימית. בלילה עצובה ופסימית .
יש לזה סוף?יש לבעיות האלה סוף?
משעמם!והם עדיין מתלוננים.
כלום לא השתנה.
המצב שהייתי בו לפני חודש ולפני חודשיים בדיוק אותו הדבר.
ככל שעובר הזמן יש לי פחות ופחות ביטחון עם אנשים, ביטחון לדבר, לגעת ,הכול.
מה שעושה לי טוב זה להתרחק, העיקר לא להביך את עצמי.
אני חוזרת להיות מה שהייתי פעם, כל הביטחון בורח.. כל הפתיחות הזאת..כבר לא פה.
ומסביבי אנשים שמחים, אפילו מאושרים.. וזה הדבר היחידי שמשאיר אותי שפויה.
גם כשהם מנסים אני מתרחקת .. כלום כבר לא יעזור .
קשה לצאת ממעגל היחסים הזה.
אבל אני לעולם לא אתיימר להיות מישהי אחרת.
לעולם לא אשתנה בשביל מישהו.
תמיד אתלבש עם מה שנוח לי, תמיד אסתובב עם מי שנעים לי.
ולא אהיה מה שאני לא.לא אנסה אפילו
אני משעממת את עצמי אפילו