מש נשבר לי, הגיע הזמן. שנים עיגלתי פינות, הדחקתי, התבדחתי ולא העזתיהגיע הזמן להודות בזה בפני כולם- אני פאקינג ביסקסואלית.
לכל האנשים שאותם אני מנסה לשתף ב....הרגשה(?) הזו שלי ולא מאמינים לי
אני יכולה להגיד לכם דבר אחד- לכו ותדחפו את זה ממש עמוק לתחת.
רציני? מה זה הסטריאוטיפים האלו?
רק בגלל שאני לא מגדלת זקן ושפם ומתנהגת כמו גבר (שזה ממש לא נכון בקטע הזה XD) לא אומר שאני בי?
מי אתם שתחליטו מה עובר לי בראש?
כבר מאז שאני זוכרת את עצמי ידעתי שאני קצת שונה, אני אוהבת גברים- אבל באותו הזמן אני פשוט מתה....מתה מתה מתה לצאת עם איזה מישהי;)
יש לי חבר והכל.....יש אף שיגדירו אותו כמושך, ומה עשיתי לו מהחיים.
PMS- תסמונת קדם וסתית. אותה תקופה בחודש שבמהלכה החברה החמודה והמתוקה שלך הופכת לדרקון יורק אש שיסרס אותך לפני שיעשה לך איזושהי טובה.
חבר שלי סובל מזה.... ON AND OFF ON AND OFF
והקטע הוא שכשסוף סוף אני נפרדת ממנו- פתאום אני רוצה אותו שוב. וכשאני איתו- אני רוצה להפרד ממנו. זה לא בריא, לא לי ובוודאי שלא לא.
מה לעשות לו? לספר לכל השאר שזהו?, מהיום אני מעדיפה טוטא? זה יוציא אותו נורא ואיום, ולא מגיע לו. אני סתם כלבה עכשיו בPMS הקטלני הזה
אני יודעת שזה...מוזר...ועקמומי.... (אבל אני בטוחה שבסביבה הזו יקבלו אותי מספיק טוב)
אני רוצה לנהל חיי זוגיות נורמליים (כביכול) עם גבר- להוליד ילד(ים) וכו' וכו'
אבל עכשיו....דווקא עכשיו, אני מרגישה שזה הזמן הכי טוב שלי להתנסויות וכאלה, שאולי בעבר לא יהיו לי עוד צ'אנסים נוספים
איך אני אמורה להגיד את זה לכל החברות שלי שאיתם אני מתגלגלת בדשא ומצחקקת ביחד "אואואו לסבית לסבית"
(בשביל הפרוטוקול, אני לא נמשכת לאף אחת מהחברות שלי. אז אין לזה שום קשר)
איך הן יקבלו את זה ויראו את זה? אני בדיוק אותה אחת- רק שעכשיו לא מתביישת להודות "וואו היא כוסית (+מה הייתי עושה לה...)"
ושכככככככככוווווללללםםם ידעו, שאני גם מתכוונת לזה
כוסעמק, למישהו יש עצה?
חחחח, לאלא, זו לא אני גונחת מהנאה כי אני יושבת מעליה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
PepperMints