תיאטרון.
אין מילים לתאר את ההרגשה הזו שאת על הבמה,
מסתכלים עלייך, מחכים למוצא פיך.
הבא שאומר הוא שקובע את מהלך ההצגה.
זה משתלט עלייך- ההנאה מהקהל.
האהבה ששולחים אלייך לרוב.
אבל כרגע, אל תגיבי להם, לקהל.
כי זה לא את. זה הדמות
בדיוק כמו לפני שנה, ולפניי שנתייים בעזרת ה' ימשיך ורק יגדל ויגדל- התיאטרון:
שזה צורך, זה אהבה, זה רצון, זה תשוקה.
משוגעת על תיאטרון!
לנשום אוויר, לעלות לבמה- ולתת את כל מה שיש לך ! עם חיוך ענק!
כי את עושה מה שטוב לך.
ולהיות משוגע על הבמה. משוגעת.
הצדדים האפלים שלך, שנחספים על הבמה. כי למי אכפת מה הקהל חושב.
הכי חשוב, זה שנהנת.
כזאת אני- משוגעת.
כאילו, על תיאטרון 
עריכה-
התחלתי ללמוד בניסן נתיב בפרוייקט צעירים שכנראה יפתח שם. וואו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
NT