איזה תענוג זה לקום בוקר אחד,
ולהבין,שכל בן אדם שהקשר שלי איתו,היה חשוב לי,
החליף אותי.
והעיקר,שתמיד שהייתי בוכה,והייתי שואלת,מה יקרה אם אני אעלם?
הם היו עונים "בחיים לא נמצא מישהי כמוך,בחיים לא נצליח להחליף אותך"
והנה,לא נעלמתי אפילו,וכבר החלפתם אותי.
אומרים שכל יצור אנושי,יש לו ייחוד משלו,ו"כל אחד הוא מיוחד"
אז מה אתם רוצים להגיד לי על זה?איפה הייחוד פה?
ולפעמים נכון,זה כואב וזה מייגע להיזכר שזה פוגע,
להיזכר בכל הדברים,שעברתי איתם,כל השטויות שהיינו עושים ביחד,מתקיימות כרגע עם מישהו אחר.
להיזכר ולדעת שמילים שנאמרו,נאמרות עכשיו למישהו אחר.
למען האמת אני אפילו לא מבינה מה השתנה,נכון,היו פעמים שטעיתי,אבל גם היו פעמים שאתם טעיתם,
ואני העלמתי עין.
והיו מריבות,והיו תקופות שלמות שלא היינו מדברים,אבל אני עדיין זכרתי,מה אתם הייתם בשבילי.
ואני עדיין זוכרת,למה בכלל?בשביל שהזיכרונות ימשיכו להדהד לי בראש?
בשביל שאני ארגיש שעשיתי משהו רע?
לא.
כולנו לא יותר מחיות,שהרעב מבפנים אוכל אותנו.
הרעב במקרה הזה הוא הבדידות,שאוכלת כל אחד ואחד,
עד שבסופו של דבר הוא משתגע.
הקיום שלכם הופך בשבילי לשחור,לא תהיה דרך לחזור.
אתם מתים מבחינתי.
Unfaithful Human Trash
I Can't belive i ever considered you family
.Now All of you shall Perish
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Despised Kino