לפני כמה שבועות קמתי בסביבות השעה 3 בבוקר, עם תחושה חזקה של אי נוחות ולחץ, וניסיתי להיזכר למה. ידעתי שכנראה משהו שחלמתי היכה בי חזק מספיק בשביל להתעורר, אבל לא הייתי מסוגלת להיזכר בחלום. ניסיתי לתפוס אותו, את השרידים האחרונים שלו שהתעופפו במוחי, אלב הם התפוגגו כמו עשן ונעלמו לי.
בלילה שאחרי זה, החלטתי שאני רוצה לזכור את החלומות שלי. חשבתי על הרצון הזה לפני שנרדמתי, ואכן, למחרת התעוררתי עם זיכרון ברור וחד של החלום שחלמתי (שהיה דרך אגב, סתמי להפליא). מאז אני זוכרת את החלומות שלי. חלומות זה דבר מוזר. מוזר מאוד אפילו. דמיונות חדים וברורים שמוצגים לנו כמו סרט בזמן השינה... קשורים בתת המודע שלנו? אולךי ברצונותינו הכמוסים? אן לי מושג, אבל קורה לי יותר מדי שאני לא מבינה משמעות של חלום. זה מציק - לדעת שאתה לא מבין את מה שמתחולל בתוך התודעה שלך עצמך. נותן הרגשה של חוסר שליטה.
היום בבוקר התעוררתי, והתהפכתי במיטה במשך דקות ארוכות במחשבה על החלום שחלמתי. חלמתי שא' מזמין אותי לצאת, ואנחנו רוקדים באווירה רומנטית, מתחבקים ונוגעים בהרגשת שלמות. אני אבהיר: אני לא מרגישה אליו רגשות בכיוון הזה בכלל. כן - אני חושבת שהוא נראה טוב, אבל לא מעבר לזה. החלום הזה מציק לי במיוחד, כי לאחרונה קרו לי דברים בחיים האמיתיים, שמחוץ למיטה, שהסבו לי הרגשת דז'ה וו חזקה. דברים שכבר חלמתי עליהם? אני לא בטוחה. אבל יש לי תחושה חזקה שכן. אני לא מיסטית במיוחד, ובאור יום מלא ובפנים שטופות הדברים האלו נראים לי דביליים וחסרי בסיס לחלוטין, אבל יש שם איזשהו ניצוץ קטן של שאלה. למה יש לי דז'ה וואים על דברים שלא קרו לי במציאות? יכול להיות שהתודעה שלי רומזת לי על דברים שאני בעצם רוצה שיקרו, וגורמת לי להאיץ את התרחשותם? יכול להיות שזאת התשובה, ואין שום מיסטיקה, אלא פשוט פעילות תת שולחנית של המוח שלי?
אני מצטערת אם ההדגשות גרמו לקוראיי הנדירים חוסר נוחות... הם פשוט עוזרים לי להבין את עיקרי הפוסט, ולהפיק מהם את המירב. :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: