לכתיבה, וזה. ממש ממש מתגעגעת, ואני חושבת על להמשיך את 'הסיפור שלנו'.
אבל אני מפחדת שוב להמשיך ואז להחליט שדי, נמאס לי. אני מניחה שאני צריכה לישון על זה עוד קצת.
בכל אופן, אני באמת מתגעגעת לכל הקטע הזה של לכתוב ולחשוב על המשך ועל רעיונות,
ואשכרה לדמיין ולהזדהות עם הדמויות.
ממש אהבתי את 'הסיפור שלנו' ולאחרונה גם אמרו לי כמה ילדים שהם מתגעגעים אליו ואל הכתיבה שלי,
זה כל-כך נגע בי.
אם תהיתם מה שלומי אז אני חייבת להגיד שמצוין, אני אשמור את החפירה לפעם אחרת בתקווה שתרצו לשמוע - כי אני ללא ספק רוצה לספר. (תשאלו את חברות שלי, הן חוות את אותו הסיפור שוב ושוב מידי יום)
שיהיה לכולם שבוע נפלא, אני אשתדל לחזור עם פרק בהמשך. ♥
אוריאן.
נ.ב סליחה על המייל המיותר שהמנויים קיבלו.