כשהגוף צמא, אי אפשר להתעלם. אפשר לוותר על אוכל לזמן מה, אבל אי אפשר לוותר על הנוזלים על מנת שהגוף ימשיך להתקיים.
והגוף שלי היה צמא ! הוא היה צמא למגע.
הכתפיים והשכמות כאבו לי, החזה בער. הצורך הזה להרגיש את המגע קרוב, את זוג הזרועות שעוטפות את הגוף ומצמידות אותו בחום לגוף אחר. אני מעולפת מצמא וגם רעבה.
אז יצאתי לצוד !
ערב שישי, טרקתי מאחורי את הדלת לא לפני שמיששתי ווידאתי שזוג המפתחות שלי והנייד זרוקים בתוך התיק. דילגתי למטה במדרגות בנעלי התעמלות וטרנינג אפור דק וצמוד היישר לפיאט הישנה שלי בדרך לחדר הכושר.
חניתי במקום הרגיל ואמרתי את אותו שלום מנומס לשומר בכניסה, הנחתי את החפצים שלי בלוקר הרגיל וקיפצתי אל עבר המכשירים.
אחרי 40 דקות הליכה על הסטפר מצאתי את עצמי יושבת ושותה מיץ גזר קר בקפיטריה בקומה העליונה. מביטה אל המרפסת שצופה לרחוב הראשי ועיניי ננעצו בגב רחב עטור חולצת טריקו לבנה ואוורירית. שתיתי לאט וחיכיתי שהטריקו האוורירי יתעייף מהמבט אל הרחוב ויסתובב אליי. ובאמת אחרי כמה דקות, הוא הסתובב ואני לגמתי פתאום במהירות והגרון שלי הוצף בנוזל כך שהתחלתי להשתעל וכמובן שהמחזה תפס את עיניו והוא נכנס פנימה לקפיטריה והתקרב אליי. "את בסדר?" שאל ואני עניתי בקול מגומגם "בסדר יחסית, תודה". חייכתי ולא הורדתי ממנו את עיניי עד שיכולתי שפניו הסמיקו מעט והוא שאל "אפשר לשבת?" כמובן שעניתי בחיוב.
הוא שלח את כף ידו הרחבה והציג את עצמו "אני יניב" אמר וכשבא להוסיף דבר מה, כבר התפרצתי אל דבריו ואמרתי "כן, יניב מ"גילי בר" בנמל" והתחרטתי על כל מילה.
"אז אני מבין שאת מכירה אותי, אז תני לי את ההזדמנות גם להכיר אותך ?" אמר
"תראה, אני לא ממש מכירה, אבל קוראת קצת בדפי הרכילות של המקומון, גם יצא לי כמה פעמים לשבת בבר וראיתי אותך שם מתרוצץ רק לא ידעתי שאתה גם מבקר פה בחדר הכושר" אמרתי
"אני לא מבקר פה בדרך כלל, אבל הייתה לי פה פגישת עסקים ונשארתי לראות את המקום, את ממליצה ?" שאל
"תראה, אני מתאמנת פה כבר כמה חודשים. המחיר הוגן והמכשירים חדשים כך שאין לי מה להתלונן" עניתי.
"אז אפשר להזמין אותך לצהריים ?" שאל
"אבל רק 11 בבוקר" אמרתי
"לא משנה, אני גם ככה חייב לעבור בפאב קודם אז תוכלי להצטרף אליי" אמר וחייך.
"אבל אני .. " גמגמתי
"מה את ?" שאל
"אני עוד לא התקלחתי אחרי האימון" אמרתי בקול שקט.
"זה בסדר, את מריחה נהדר" אמר תוך כדי שדחף את פניו אל עבר הצוואר שלי.
"שנקום?"
קמתי אחריו בשקט, בדרך הספקתי לסמן לו שאני צריכה לאסוף את החפצים האישיים שלי מהלוקר והמשכנו בדרכנו. הרכב שלו חנה בסמוך לכניסה. רכב משפחתי פשוט וצנוע, אבל עדיין מפואר בהרבה מהפיאט הישנה שלי. סגרתי את החגורה והוצאתי מהתיק את משקפי השמש שלי ושתקתי במבוכה.
"אז את מתל אביב ?" שאל
"כן, אני נולדתי פה וכנראה גם אשאר פה לנצח" אמרתי
"ומה את עושה בחיים ?" שאל
"אני אמנית" אמרתי "למדתי עיצוב פנים אבל כרגע אני בעיקר מלמדת ציור ופיסול בסטודיו שלי" אמרתי בגאווה. לא נראה היה שהוא התרשם.
"עיצוב פנים ?" שאל "אני בדיוק פותח פאב חדש בדרום העיר, היית רוצה להציע תוכנית עיצוב למקום ?" שאל.
"תראה, אין לי מספיק ניסיון אבל אם תגיד לי מה עלה לך בראש, אני מוכנה לצייר כמה סקיצות" עניתי.
"מה עלה לי בראש כשראיתי אותך עם המיץ גזר בקפיטריה ?" שאל בשובבות ואני רק הסמקתי ושתקתי.
"אז מה בחורה יפה כמוך גרה לבד בתל אביב ?" שאל
"ואיך הסקת שאני גרה לבד ?" שאלתי מעט נעלבת.
"ניחשתי" ענה. "צדקתי, לא ?"
"צדקת" עניתי בזמן שהוא חנה בפתח הפאב ואמר "את באה ?" כאילו שהייתי נשארת לחכות ברכב.
יצאתי והלכתי אחריו. הוא הוציא צרור מפתחות ופתח את דלת הפאב. השער החיצוני חרק ואני הסתכלתי סביבי ושאלתי את עצמי מה אני עושה פה באזור הזה של העיר באמצע היום עם גבר שמלבד כמה כתבות רכילות אני לא יודעת עליו הרבה.
הוא הדליק את האורות של הפאב, המקום היה מוזר בשעה זאת של היום ועוד ריק מאנשים. הוא הדליק את המיזוג וישר ניגש למקרר השקוף והוציא לעצמו בקבוק בירה. "מה להציע לך ?" שאל
"מה שאתה שותה יכול להיות נחמד" עניתי והוא הגיש לי את הבקבוק שפתח ושלף אחד לעצמו.
"בואי" אמר והלך אל מאחורי הבר. שוב הוציא את המפתחות ופתח דלת חומה שמעולם לא ראיתי לפני כן. נכנסנו פנימה אל משרד פנימי שהיה מאובזר בריהוט עתיק וכבד. התמונות מסביב, הספרייה מלאת הספרים שצמודה לקיר, הכל היה מתוכנן לפי מידות ובטוב טעם. "שבי" אמר וסימן על הכורסא הבודדה שהייתה מול השולחן שמאחוריו התיישב. הוא הדליק את המחשב ולגם בשתיקה מהבקבוק. גם אני התחלתי לשתות ותהיתי לפשר הפגישה המוזרה.
אני חייב לעבור על כמה מיילים ולשלוח כמה דברים, אני יוצא לפנות ערב מהעיר ולא אהיה פה בערב כך שאני חייב לעשות את זה עכשיו, אני מקווה שאת מרגישה בנוח וסולחת לי.
"סולחת, סולחת" מלמלתי וחשבתי לעצמי "בירה באמצע היום, בחדר זר" התחלתי ליהנות.
דקות ארוכות עברו כשהוא מתקתק על המקלדת עד שצלצול הטלפון קטע את השקט. הוא דיבר בשקט והסתובב עם הכסא כשגבו אליי בזמן שדיבר. כשהוא סיים את השיחה, הוא הניח את הטלפון לידו והסתכל עליי.
"מוסיקה ?" שאל
"מוסיקה" עניתי.
הוא הוציא ממגירת השולחן שלט שחור והדליק את המערכת שהייתה לידי. לאחר מכן הוא כיוון את השלט אליי ולחץ ולחץ ... "ניסיתי להפעיל אותך שתקומי" אמר "אבל אצטרך לעשות את זה בעצמי" אמר וניגש אליי, הושיט לי יד בנימוס והוליך אותי למרכז החדר כדי לרקוד.
הודיתי בליבי לחבר האחרון שלי שהתעקש שאלווה אותו לשיעורי הריקוד וכך הצלחתי למנוע מעצמי מבוכה גדולה בזמן שיניב סובב אותי ושיחרר אותי בקצב המוסיקה. נסחפתי אחריו. המוסיקה הייתה נעימה והבירה החלה לעשות את העבודה. הוא הצמיד אותי אליו עד שלבסוף נגעו שפתיו בשפתיי לנשיקה. עצמתי את עיניי והחלטתי שאני לא נלחמת, שום כבוד ופמיניזם לא היה עוצר אותי עכשיו מלהיות בזרועות גבר חסון עם חולצה אוורירית. הנשיקות שלו היו רכות וכובשות וכפות ידיו לפתו את גבי ואת ישבני והרגשתי איך גופי מבקש להיצמד אליו עוד ועוד ..
לשונו החלה מלקקת מסביב לשפתיי וירדה אט אט במורד הצוואר על הכתף.
"אני לא מלוחה ?" שאלתי כשנזכרתי שעוד לא התקלחתי.
"קצת, אבל זה ממש לא מפריע לי" אמר וידיו כבר נכנסו תחת חולצתי והוא הרים אותה והוריד אותה ממני. נאנחתי.
הוא ליטף את גבי וצימרר את עורי. אפשר היה לראות את הפטמות שבלטו מתחת לחזיית הספורט שלי. הוא נשק לחריץ שבין השדיים שלי וירד עם הלשון אל עבר הטבור והבטן. הוא הוריד ממני אט אט את המכנס ואני עמדתי מולו בתחתון וחזייה. הוא התרחק פסיעה לאחור והוריד מעצמו את חולצת הטריקו הלבנה כשהוא חושף גוף לתפארת ועור חלק ושחום.
הוא נצמד אליי וסובב אותי עם הגב אליו. התחכך בגופי בזמן שידיו פרמו את שערי האסוף ושפתיו נשקו לצווארי.
הרגשתי איך הוא פותח את אבזם חגורתו ופותח את כפתור מכנסיו. לא ידעתי אם להסתובב, למחות על חוסר ההכרות או להתמסר למגע. ואכן כשהרגשתי את אברו חם וזקור מלטף את ישבני, שתקתי.
הוא הזיז את התחתון שלי וכף ידו גיששה אל עבר המפשעה שלי שהייתה חמה ולחה ... נאנחתי בטירוף.
הוא התחיל להסתרבל מעט, עד שהבנתי שהוא מוציא משהו ממכנסיו ולפי הרעש הבנתי שהוא מלביש על עצמו קונדום, חייכתי לעצמי.
הוא אחז במותניי וכופף את ברכיו כשהוא מחזיק באברו ומכוון אותו אל פתח הנרתיק שלי .. בדחיפה אחת הוא היה בפנים, מצמרר את כל גופי בלהט התשוקה והכאב של החדירה המהירה.
ידיו עלו אל החזה שלי, דחפו לצדדים את החזיה ולשו את הפטמות הזקורות. הוא נע אליי והחוצה ואני הייתי מסוחררת מהעונג שהוא העניק לי. הרגשתי איך הוא מחליק בתוכי, הנוזלים שלי עטפו אותו והרטיבו אפילו את ירכיי ... לא רציתי שזה ייגמר ונבהלתי כשהוא האט את הקצב לפתע ועצר. הוא הניח כפות ידיו על כתפיי ועיסה את השכמות שלי. הורדתי את ראשי למטה וחשפתי את העורף. אחרי שניות אחדות הוא שוב המשיך בתנועותיו. "את מדהימה מארי" אמר ובאותו רגע היכה באחוריי ונדחף אליי בחוזקה כשהוא משחרר אנחה ארוכה. מאיפה הוא ידע את שמי, שאלתי את עצמי. הרי לא הצגתי את עצמי בכלל.
גופו רכן מעליי וחיבק אותי. כפות ידיו היו חמות ונעימות ורק אז חשתי בריח הבושם שלו ורגשות מוזרות הציפו אותי.
הוא התנתק ממני, סובב אותי אליו וחיבק אותי. ראשי נח על חזהו כמו ילדה קטנה והחיבוק שלו היה חיבוק אוהב של אדם זר. כשהוא התנתק ממני, הסתובב עם גבו אליי בזמן שהוריד מעצמו את הקונדום. ראיתי איך הוא עוטף אותו בנייר טישו שהיה על השולחן וזורק אותו לסל האשפה בקצה השולחן.
הסתובב אליי ואמר "בואי" ומשך אותי יחד איתו לפינת החדר ופתח את דלת לבנה שמאחוריה היה חדר מקלחת קטן, עם מקלחון, כיור ואסלה. "בואי, תרגישי יותר נעים אחרי המקלחת" והוא הוריד ממני את החזיה ואת התחתון וכיוון את המים. הכניס אותי מתחת לזרם ואפילו סיבן אותי. לא הוצאתי מילה.
רק דקות ארוכות לאחר מכן, אחרי שניגב אותי ואת עצמו ואחרי שחזרנו אל הבגדים שלנו והוא הפעיל את מכונת האספרסו שעמדה בצד החדר שאלתי אותו "איך ידעת את שמי ?"
הוא התקרב והתיישב לידי "את יודעת, לא הייתה לי שום פגישה במכון הכושר, בסה"כ באתי לשם לפני חודשיים כדי לברר על מנוי שנתי וראיתי אותך ... אז שאלתי עליך קצת ובאתי כמה פעמים להסתכל עליך בדיוק כמו שהסתכלתי עליך באותו בוקר מהמרפסת של המכון, איך את יוצאת מהפיאט שלך ואיך את רצה על מכשיר הכושר ואיך את שותה כל פעם בעקביות את מיץ הגזר שלך ... לא באמת ניחשתי שאת גרה לבד, ביררתי קצת ואני מקווה שאת לא כועסת" אמר
תפסתי את ראשי בכפות ידיי, הרגשתי כמו פתי גמורה אבל התנחמתי בעובדה שהגבר שרק כמה דקות קודם לכן זיין אותי, עשה את זה כי הוא באמת חיכה לרגע להיות איתי ולא סתם תפס זיון על הדרך.
הוא הסתכל אל תוך עיניי ואמר "אני טס הערב לאילת ליום וחצי כדי לבדוק אפשרות השקעה באיזה פאב מקומי, רוצה לבוא ?" והוא היה רציני מאוד.
חייכתי מבולבלת
"שניסע אליך לארוז לך כמה בגדים ?" שאל.
"בוא" אמרתי .
קמתי על רגליי וביקשתי "חבק אותי חזק"
הוא קם וחיבק ...
הרגשתי רוויה.