הפוסטים האחרונים לבשו צורה מדוכאת מידי לטעמי, וזה פשוט לא אופי הבלוג הזה. לכן החלטתי לספר דווקא על הדברים היפים בימים האחרונים.

אני מאושר. נכון, אין לי חברה כמו פעם, אבל אני מחייך כל הזמן. אני יוצא ונהנה ועושה חיים משוגעים. אני לא זוכר תקופה בחיים שלי בזמן הזוגיות שהרגשתי מאושר כמו שאני מרגיש עכשיו. ולא, זה לא אומר שאני מצטער על הזמן שהייתי עם הבת זוג הקודמת שלי, והייתי מאוהב וזה היה מדהים, אבל עכשיו אני בשלב אחר בחיי, בשלב שבו אני לומד לחייך ולהינות, ולא לתת לאנשים אחרים להכתיב לי מה הרגשות שלי. וזה מוביל אותי לדבר הבא:

אני לומד. כן, לומד. אני לא מתכוון לפסיכומטרי הארור, אלא דווקא לעובדה שאני לומד איך להתנהג. אני עושה טעויות ומעלה חשיבה ביקורתית כל הזמן, אני מחזק את עצמי על המקומות שבהם אני חזק ואני די מצליח.

אני חברותי ופופולארי. פעם ראשונה בחיי שאני מרגיש "מקובל" אנשים אוהבים להיות בחברתי פתאום, ואני מרגיש לעיתים קרובות כמו מסמר הערב. אני יוצא כמעט כל יום לבלות עם חברים אחרים, וגם יוצא לי להיות עם בנות פה ושם וזה ממש אחלה. חוץ מזה, יש לי חברים נהדרים ואני אוהב אותם מאוד.

הורדתי פאקינג 20 קילו. נכון, זה כבר קרה לפני שנה וחצי, אבל עברה שנה וחצי ואני עדיין כל יום מתעורר ומסתכל במראה ואני מודה לאלוקים על הדרך שעברתי. שנה וחצי ואני עדיין מעריך את זה. והנה, דיברתי עם המאמן שלי לשעבר והוא הבטיח לתת לי עצות טובות לחיטוב, כדי שבקיץ אני אהיה הכי יפה בים :)

יש לי תוכנית. לפעמים זה משעמם אנשים, אבל לי אשכרה יש כיוון מה אני רוצה לעשות בחיים. יש לי חלומות ויש לי רצונות- אני פשוט צריך להמשיך להתקדם ולהצליח. האמת? אני די משוכנע שאני בדרך הנכונה.

Clap along if you feel

Like a room without a roof

Clap along if you feel

Like happines is the true

העניין הוא שאני פשוט כל הזמן מחייך. כל הזמן.

ככה אני רוצה לשמור על זה, אני יכול לעשות את זה.

ואלוקים, זה כל כך כיף. תודה תודה תודה.