היפראקטיבים שולטים! יש עם... מחתרת אם תרצו... אנחנו נמצאים סביבכם... מקיפים אתכם בלי שתדעו... לרב אתם מסתכלים עלינו וצוחקים... אומרים בלב כל מיני שיט...אנחנו היפראקטיבים ואנחנו גאים בזה! יההההההההההההה |
| 5/2004
I might be near the end.. I might be just beginning :))
כולם אומרים עכשיו "סוף".. פרחים, חיבוקים, נשיקות, פרידות, מסיבות, מכתבים, חיוכים, שיחות אחרונות, העלאת חוויות משותפת, חשבון נפש אישי.
סוף העונה, סוף כיתה י"א, סוף החיים בלי רישיון נהיגה.
משום מה אני לא מצליחה להתחבר לזה.. משו לא נותן לי.. פשוט לא מתחבר לי ל"לסיים" עכשיו.. הרי.. נדמה לי שהכל רק התחיל!
לא מזמן עברתי הנה לגבעתיים.. ואז.. ואז סיימתי יסודי, ואז התחיל התיכון, ואז הלב שלי התחיל להתאהב, והתחיל להשבר, והתחלתי להתבגר, והתחלתי לשחק כדורסל, והתחלתי לאכול, והתחלתי לכתוב, והתחלתי ללמוד נהיגה, והתחלתי להתקרב לאנשים שלא העליתי על דעתי שאני אוכל אי פעם לעשות את זה.
למה סוף? בשבילי שומדבר לא נגמר.
אלא בדיוק ההיפך. זו ההתחלה. זה רק מתחיל פה ולא רוצה לדעת איפה מתי ואיך זה יגמר.
כבר הרבה זמן אני מנסה להעלות הכל בעזת המילים ולא מצליחה.. כבר הרבה זמן משו פשוט חסום בפנים במין מצב של אין מוצא מחכה שאני אשחרר אותו.
אבל המוח טרוד בדברים אחרים ולא משאיר זמן בשביל זה.
ואולי בעצם זה המפתח להכל? ההתמודדות עם הכל תפתח אותי מחדש.
כן כותבת.
מתחילה. ממשיכה להתחיל. לא רוצה סוף. לא רוצה לסיים. לא רוצה זכרונות קפואים.
את.. אל תפחדי להיות חלשה,
אל תהיי גאה מדי מכדי להיות חזקה,
פשוט סתכלי לתוך הלב שלך,
הכל שם בפנים. כל מה שאת חולמת עליו.
It seems like, everywhere i turn to.. Begins a new beginnig :))
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
