אננס הננס

ממתקים ידידותיים לסביבה-או-מה כן ומה לא?

1. מחמאת פתיחה:

זכייה אוטומאטית בנקודה, בדרך אל היעד.

אם מדובר בפגישה עיוורת ואתה לא אוהב את מה שאתה רואה:

להיות נחמד זה לא מזיק. זרוק משהו על ריח הבושם שלה או על החולצה שלה. כך, גם אם הפגישה מסתיימת בכישלון, לפחות

זרקת עצם-ג'נטלמנית שכזו.

2.תמיד, תמיד, תמיד, הוצא את הארנק במטרה לשלם את החשבון.

במקרה הטוב: הפגנת ג'נטלמניות ורצון להשאיר רושם של לארג'.

במקרה הרע: החשבון יהיה חצי מהמשכורת החודשית שלך.

3.אם היא מוצאת חן בעיניך, שלח הודעת טקסט לאחר הפגישה. משהו כמו- נהנתי מאוד, לילה טוב.

אם הבחורה מעוניינת בך גם, היא תלך לישון עם חיוך. ובמקרה הטוב יותר- עם ציפייה.

4.אל תצלצל אליה ישר על הבוקר שלמחרת. טווח ביניים של ההמתנה יכול לעורר את החשק .

אסור להיכנס בשום אופן לקטגוריית ה'מובן מאליו'.

5.אם היא לא עונה לך כשאתה מתקשר, נסה להתקשר כמה  רק שעות אחרי. או ביום המחרת. או הודעת טקסט עניינית כגון: פנוייה הערב?

הפגזות טלפוניות מורידות את החשק, במידה והיא לא סגורה עליך לחלוטין. גם אם אתה לא יודע מה קורה או לאן נושבת הרוח, גלה סובלנות. הרי בסוף תדע כך או כך.

6.אל תשאל שאלות שעלולות להפיל אותך, ולא משנה מה המטרה שלך.

שאלות כגון: את גרה לבד או עם ההורים?

לפסול.

מה התנוחה הכי אהובה עלייך?

לפסול.

את תמיד משתמשת באמצעי מניעה?

לפסול.

את באמת הולכת לאכול את כלללל זה?!

לפסול!!!!!!!!!!

7.תתעניין.

אם הבחורה מוצאת חן בעיניך באמת, ראוי ואף רצוי שתתעניין בחיים שלה. בשאיפות שלה. בהשקפות שלה.

אם הבחורה מעוניינת בך, היא תגיע איתך למקומות האלה בעצמה.

(גם בגלל שאתה מוצא חן בעיניה וגם בגלל שהמידע שתעניק לה יעזור לה לסמן וי או איקס ב'רשימת חתן' שלה)...

8.הערות.

לא להעיר אותן .

בפגישה ראשונה, זה מיותר.

ממילא הפגישה הזו נועדה להשאיר רושם טוב (במקרה הטוב) או רושם רע (במקרה הרע).

לא צריך להתאמץ להוכיח אותה על החשיבה שלה או על הגישה שלה.

במידה וזה לא מתאים לך, תמשיך הלאה. מישהו אחר כבר ייענש, או יסתדר עם זה.

9.מקוריות:

סעיף חשוב ביותר.

ידוע זה מכבר, שרשימת המכולת שסחבנו איתנו לדייטים כאלה ואחרים, פג תוקפה.

מה עשית בצבא\איפה למדת\איזה מזל אתה\או דיבורים על מזג האוויר- פאסה!

אלו נושאים שאמורים להזניק את השיחה לשלב המעניין יותר שלה.

אז למה לא להתחיל להיות מעניין מן ההתחלה?

אז על מה כן אפשר לדבר?

טוב, האמת שיש לי סוג של שיטה:

בדייטים שלי אני נוהגת, כמעט על ההתחלה, להפציץ עם איזושהי שאלה שתתן לי שמץ מושג על מי שעומד מולי.

זה יכול להיות:

טוב, בוא נשבור את הקרח. עכשיו תספר לי על הדבר הכי מביך שקרה לך בחיים?

או אולי:

ספר לי על חמישה דברים שממש עולים לך על העצבים?

ואפילו:

מה הדבר שהכי מעצבן אותך בדייטים?

הפלא ופלא, זה כמעט תמיד עובד. ואם הבחור מעוניין- ניתן מייד לבדוק את הכימיה התקשורתית תוך כדי הפיקנטיות של העניין.

(כי ביננו, מה יעזור לי לדעת שהדייט שלי הוא מזל קשת עם אופק גדי?)

10.איפוק.

סיטואציה: אתם בפגישה ראשונה. הכל זורם כמו שצריך.

אתה נמשך אליה. אתה מרגיש שהיא נמשכת אליך לפי השפת גוף שלה או לפי רמיזה כלשהי.

אתה רוצה לנשק אותה.

עוד שנייה זה קורה, עוד רגע, הנה זה בא...ו....חכה!

אם תנשק אותה במומנטום בלתי צפוי, מבחינתה, אם תתן לה את ההרגשה שאתה לא יודע מתי אתה הולך לנשק אותה-אבל ברור לשניכם שכן תנשק אותה לבסוף-, הציפייה הזו תעשה את הנשיקה הרבה יותר מחרמנת...

11.מי משלם על מי ואיך להימנע מחוסר הוודאות?

אוקיי, אז גם אם את רוצה שהבן זוג שלך לדייט יביע נכונות לשלם עלייך כמחווה ג'נטלמנית וגם כדי לוודא שלא ביזבזת שעה וחצי מהחיים שלך על גבר שהוא מקסים וכו', אבל קמצן, ברגע שמגיע החשבון- הראי נכונות. תמיד.

הוציאי את הארנק מן התיק והביעי נכונות לשלם על חלקך, לפחות.

במידה והוא קמצן, סביר להניח שתשלמי . אולי גם עליו.

במידה והוא משלם, הוא יגיד לך להחזיר את הארנק למקום או מקסימום יציע שתשאירי את הטיפ.

הנכונות שלך תמצא חן בעיניו, היי בטוחה.אף אחד לא אוהב להרגיש כאילו הוא נלקח כמובן מאליו.

וסעיף אחרון וחביב לכל הדיעות: סקס.

במידה ושניכם רוצים, יאללה בלגן.

אבל חשוב מאוד לעשות סוג של תיאום ציפיות, גם אם לא במפורש.

אם הוא קר אלייך אחרי הסקס, קרוב לודאי שמערכת יחסים רצינית לא תצא מכל הסיפור.

אם היא חייבתתתתת לקום מוקדם, חייבתתתתתת ללכת או שכחה שיש לה משהו דחוף לעשות...

זה יכול להצביע על שני דברים, בעיקר:

או שהיא לא מעוניינת בך למשהו רציני.

או שאתה חרא של סקס.

***נ.ב.

הטיפים הללו ידידותיים להפליא ואינם מצביעים על הכותבת כמי שקובעת באופן שרירותי כיצד העניינים האלו

צריכים להיעשות...

הייתי פה.

אפשר ככה, אבל היה עדיף אחרת-או-

מתי באמצע הדרך אדם שמחליט שהוא רוצה את 15 דקות התהילה שלו יורד נמוך כדי להיות כביכול על הגובה? מתי? כשהכישרון שלו לא יכול או לא מצליח לדבר בעד עצמו.

כל אחד יכול לייצר פרובוקציה בחצי שקל. השאלה העיקרית היא איך מוציאים פרובוקציה בצורה שהיא לפחות טיפה יצירתית.

קחו לדוגמא את השיר האחרון שהוציאה הגברת מיכל אמדורסקי לרדיו . 'פופ-סטאר'.

השיר הזה עמוס בכל כך הרבה צהוב ששום מקלוני צמר גפן לא יצליחו לנקות.

ועל שום מה? על שום שהיא מבקשת לנכס לעצמה את המעמד של יוצרת מוכשרת, זמרת. מבלי להיות שבוייה תחת הטייטל המכביד 'אשתו של'. אממה,

כל הדיסק מדבר על מי שהיא כ'אשתו של' ועל ההשלכות שנבעו מכך ועד כמה זה השפיע על חייה.

לרדת נמוך בשביל לכוון נמוך? לא צריך להיות כזה מוכשר בשביל לעשות את זה. אבל להבדיל, בעלה למשל הוציא דיסק איכותי לאללה שגם מדבר על הפרידה. לא לשכוח שבין ה-הוא ל-היא יש ילדות קטנות שודאי תפנמנה יום אחד את כמות הליכלוך ששווקה לאחרונה באריזה של ממתק, קרי, מיכל אמדורסקי במגוון תנוחות חושפניות ומבט רציני. יענו, הנה אני אשה משוחררת שלא רואה אף אחד ממטר במיוחד אם זה מישהו שעד לפני שנה או שנתיים הייתי מדברת עליו באהבה כזו בעיתונים.

אבל צו השעה מחייב. יש לרכב על הגל.מסתבר.

עם מעט כישרון ויכולת שמגיעה מקום כן שלא מתיימר ,כעיקר,להיות במרכז הבמה, ניתן היה לסחוט לימונדה מכל העסק הזה.

מינוף דרך איגרוף- אף פעם לא טקטיקה שעובדת לטווח הזמן הארוך.

****

יוצרים שעוברים את השלב הראשוני של הפחד לנבור בתוך הכאוס הריגשי שלהם, חוצבים בלהבות ומסתתים את תפיסתם בצורה כזו שמעבר לכך שתעיד שהם עוברים תהליך כלשהו דרך הקושי, זה עטוף באופן שמצליח להגיע לאמת של כל אחד. או של רובנו.

כשאביתר בנאי יצר את 'תיאטרון רוסי', הוא דיבר על האשה שפגעה בו. אבל הפגיעות שלו היתה חשופה בצורה מאוד כנה ואמיתית. כשכתב את 'מתי נתנשק' הוא דיבר על מערכת יחסים שבה המאוהבות היא חלק מהוויתו(באם כלפי הבחורה, מושא אהבתו, או אולי כלפי הרעיון של להיות מאוהב ולחזר ולשמר את עיקרון הפרפרים). העיקר: שום יומרה בהעברת התוכן.

כשלוקחים את החומרים מהם עשוי הבן אדם, כל בן אדם, ומתרגמים אותם לכדי יצירה,

האותנטיות מאוד קריטית.

כלומר, זה נורא קל לקחת את הכעס ולהפוך אותו להשתלחות פרובוקטיבית. זה נורא קל לקחת את הפגיעות ולהפוך אותה לאצבע שעושה 'נונונו' לזה שעשה לי כך וכך. נורא קל. וכאן הבעיה. כי כדי שאני אאמין ליוצר הוא חייב לתת לי משהו אמיתי הרבה מעבר לרצון שלו להגיע למצעד הפיזמונים או לראיון מרכזי בעיתון יומי או במוסף הסופשבוע.

לפעמים, אפילו הטקסט לא מחייב.

אפשר לקחת דוגמא ממיק הארווי למשל, שיצר את הנעימה

pink elephants

הכוח המאגי, כמעט, של התווים יוצר תחושה שלאן שהנעימה הזו לוקחת אותך , לשם אתה שייך.

המבחן הכי חשוב, שמבדיל בין עוד שיר קליט שיעבור זמנו לבין שיר שיסמן בלב טריטוריה, נוסטלגיה מסויימת, תחושה כזו או אחרת-לא משנה מתי יושמע. או כמה פעמים.

אני יכולה לקחת את 'סוזאן' של לאונרד כהן, את 'הדרכים הידועות' של שלום חנוך, למשל, ולשים אותו בפנתיאון של 'שירי נצח' שכאלה. אני יכולה לקחת אפילו את מדונה, בתקופה שניסתה להיות כמו בתולה או את דוראן-דוראן שהיו רעבים כמו הזאב. שירי אייטיז, מבין אלפים. אבל מה, אלו שירים שתמיד יעוררו איזה משהו נוסטלגי. וסיכוי קלוש ביותר, לתחושת מיאוס.

רגש כתוכן, הוא משהו מאוד מהותי ביצירה, כל יצירה .

אבל כשמנסים להפוך את הרגש למשהו שהוא לא- משמע פטנט , גימיק או משהו שידברו עליו באופן צהבהב, זה משול בעיניי ל-לקרוא לגולם 'פרפר' הרבה לפני שזה בקע ממנו.

לא לוקחים משהו אמיתי ומעוותים אותו ואז מצפים שיאמינו. במבחן הזמן זה לא תופס. פשוט לא.

יש אנשים שסוגרים חשבונות דרך העשייה שלהם. אוקיי.סבבה. אין בעייה. אבל אל תקראו לזה יצירה. ואל תשווקו את זה כתוכן שמוציא את האמת לאור. אמת מהסוג הפרובוקטיבי זו אמת שיוצאת לחושך. ובחושך, כידוע, ממששים את הדרך החוצה. לא רואים דבר.

אני תמיד טענתי שדווקא בתאורה מלאה ניתן לראות איפה שחשוך הכי הרבה.

לקחת מערכת יחסים מורכבת, כמו במקרה של האמדורסקית, ולהשתמש בה כתוכן שיווקי ולא כתוכן שיעיד על היותה מבצעת \יוצרת כזו או אחרת- זה אפקט קוסמטי .

מעבר לזה,

אדם יכול להיות מבצע מאוד בינוני. אבל כזה שיוצר מהבטן. כזה שעצם התוכן של היצירה שלו מתעלה על אופן הביצוע.

אביב גפן,למשל, הוא לא זמר קלאסי במובנים ווקאליים. אבל ההישג הכי משמעותי שלו הינו , שאף אחד אחר לא יכול לשיר את השירים שלו פרט אליו.

ולסיכום:

גם אם האמת היא אחת, יש לפחות 1000 דרכים להביע אותה. במיוחד אם אתה יוצר או יוצרת.

אחרי שהבאאז דועך, מה שנשאר זה זיכרון קלוש על 15 דקות התהילה.

ותהילה כזו, ביננו,שווה לתחת.

אז מה סקסי בעיניי?

1.הקול של לאונרד כהן- נכון שבאריזה הכוללת יש הרבה יותר מהסקס. אבל השירים שלו, כמו גם הכתיבה שלו, גורמים להשתוקק למשהו. לא משנה מה.

ובשבילי, כל מה שגורם לי להשתוקק ,עושה לי סקסי.

2.דיסטורשנים. פשוט ככה.

3.צחוק מתגלגל.

4.הדיסק של בילי הולידיי ביום סוער במיוחד.

5.תמונות בשחור לבן.

6.כפות ידיים.

7.לראות מישהו שאני אוהבת , יוצר.

8.אינטלקטואליזם.

9.כל משחק של הלייקרס.

10.קרם גוף של שאנל 5

11.הומור ציני.

12.נשיקות צרפתיות.

13.אלן גינזברג.

14.פרדי מרקורי.

15.כאריזמה.

16.דומיננטיות.לא כוחניות. יש קו דק שמפריד. שנחצה לא אחת מתוך הנחה שאין כזה הבדל בין השניים. יש. ועוד איך יש.

17.פסנתרים. מאוד סקסי. מאוד.

18.משוררים.

19.היכולת לספר על משהו שולי לחלוטין בצורה סוחפת. זה סקסי . משחק מקדים למוח לפעמים עושה את העבודה קצת עמוק יותר מנגיעות.

20.אלון אבוטבול.

21.סמוקי רובינסון.

22.נשיקות עם לשון על העורף.

23.מוסיקה בפול ווליום.

24.אנשים שהמצלמה תופסת אותם בהבעה הטבעית שלהם. אנשים שלא משחקים את ההבעה הנכונה מול המצלמה.

25.שוקו שוקולית אחרי הסקס. גם כיף-כף זה בסדר.

26.בס.

27.שאפתנות.

28.צעיפים בחורף.

29.אורגאזמה. מאווווד סקסי.

30.ג'ינס וגופייה. התלבושת האולטימטיבית שלי בקיץ.

31.אסטתיקה. חשוב מאוד. וגם סקסי.

32.מסאג'. בכלל, אני חושבת שהאדם היה צריך להיוולד עם תחושה טבעית ואף תמידית של עיסוי על גופו. היה עושה יופי של קסם לאנשים. כמו פרוזאק, אבל בלי לבלוע .

33.כשמכניסים את הגוף והראש לים בפעם הראשונה. השילוב של הבאסה מהקור והחיוניות שבדבר.

34.לישון בעירום.

35.מוטאון- בארי גורדי,בעליו של מוטאון דיאז, ידע דבר אחד או שניים על מוסיקה שממשיכה הרבה אחרי שהבן אדם לא.

36.קאלות.

37.כל אדם שאני לומדת ממנו משהו, שמעשיר אותי בידע או בחשיבה אחרת, הוא סקסי בעיניי.

38.שון פן.

39.הקול של רוברט פלאנט.

40.ואחרון חביב, אבל אולי גם הכי חשוב :

אמת.

אמת זה סקסי.

וזה, משהו שלרוב עושים לו עיבודים סלקטיביים בצורה כזו או אחר.

שני המונחים הללו לא יוצרים בהכרח סימביוזה. סקס נעשה בגלל המון סיבות. סקסי מגיע כתוצאה ממומנט מסויים.

סקס עושים טוב רק אם עושים את זה מלוכלך, אמר מישהו פעם.

סקסי זו תחושה שיכולה להתרחש גם כשאתה עם עצמך.

סקס גורם לסיפוק ריגעי. סקסי זה,כשלא משנה איפה אתה-תרגיש טיפה יותר מועצם.

אז כמובן ש'סקס טוב הכל טוב' הוא קלישאה. וכמובן שעדיף שיהיה סקס ורצוי שיהיה מעולה. אבל סקסיות זה משהו שמוקרן החוצה מן הבן אדם. וזה משהו שמתעלה על אפקט החדירה. אני חושבת.

לא שיש פה שאלה של או זה או זה. ברור שעדיף את שניהם.

אבל אם חושבים על זה באמת לעומק, אפשר להגיע למסקנה שאם הבן אדם מרגיש סקסי אז גם הסקס מושפע מן האפקט הזה, ישירות.

וזו ,רבותיי, כבר ליגה אחרת.