כפי שוודאי ניחשתם, הדפתי את כל המחזרים שבאו לבקש ממאבוש את ידי בט"ו באב (שאגב רק לרקורד, היה אנטישמי אחושילינג) על מנת לשוב ולעדכן את כל שלושת הקוראים ואקס תוצרת אשכנז (אגב, אני עדיין מחכה שתבוא לסדר לי את המחשב, פשוט לא חפרתי כי חיכיתי לקבל מחזור כדי שלא תבין את זה לא נכון)  על כמה עלובים חיי מאחד עד ברכה מצולמת לרגל החג שלי חבוקה עם פיצה שאותה אגב שלחתי גם למר בחור האחרון איתו יצאתי (פעם ורבע מיותר לציין).

אז ככה, נתחיל מכך שאיפה שהו לפני 9 חודשים חתמתי קבע אצל השטן תמורת דרום אמריקה שיבוא עלינו לטובה עם משכורת שגורמת לי לקנא בעלמות החן שמצלומות כשעופריהן צמודים ומעליהם כותרת נוצצת עם שם- בכלל-לא-בדוי במבט הכי סטייל ענווה אביב 2015 (ועדיין הן עושות בחצי שעה מה שאני עושה ביומיים וטכנית את שתינו מזיינים בצורה זו או אחרת). 

לאחר חצי שנה בעיר האורות ובליעת פחמימות מהסוג שגורם לחלי ממן לאשפז את עצמה בקבוצות פרו אנה, החלטתי לשוב אל חדר הכושר, למה? כי לא לכך התכוון המשורר שון הגדול עם שותפתו נ.מינאז' בפואמה "ASS" . אפילו הגדלתי לעשות ובין צווחות "אפידורלל" על ההליכון לבין ה Walk of shame  שלך כשאת לוקחת את המשקולות הורודות ליד האלה שבמקום ויטמיצ'יק שותים גלון חלבון בטעם לוואי של וניל, קבעתי אימון של אחד על אחד עם ידיד שמעבר לעובדה שהוא מאמן כושר ואח יקר , הולך להיות איתי על הטיסה לדרום ואמר לי שאני עוד אודה לו. כשהתחיל האימון שאל אותי אם יש משהו שאני רוצה לעבוד עליו הנהנתי, נופפתי בשתי אצבעות ואמרתי "צריכת הפחמימות ויכולת ההשתדרגות שלי לקוזינה". 

אני לא זוכרת הרבה מהשעה הזו חוץ מפלאשבקים מהירים שלי מחזירה את נשמתי לבורא תוך כדי שאני נשענת על ההוא עם הגלון חלבון. (למרות זאת אני עדיין מרגישה רע על חצי תבנית הפיצה שרוקנתי לפני שעה ורבע).

למה, בכל סיבולת לב הריאה הכושלת שלי אני מנסה להשתדרג? כי כעת לא רק שאמות לבד, גם אמות שמנה, עם סיגריה, מול ערוץ הקניות , רולים בשיער וחתול בשם לוציפר. 

"מה זאת אומרת? מה קרה עם כל שני הברנשים שניסו לשדך לך בחצי שנה האחרונה?"

הו! טוב ששאלת ניצן (שאני עדיין לא מאמינה שאותך ואת האקס ממתק תורן לא ראיתי אותה תקופת זמן- רק על זה מגיע לך שאני אשלול ממך את הזכות לצפות בי בתחרות הסביח הרבעונית אצל עובד)

אז איך אפשר לתאר צמד בחורים כל שונה אך דומה איך אוכל להסביר מה לא עבד בדייט היחיד אליו יצאנו.

אולי זה הכינוי "סרטים" שהוצמד לשמו הפרטי, או העובדה שהתחננתי אליו שישנה את נושא השיחה למשהו יותר שמח רמז, יש יום מיוחד שבוע אחרי פסח שבו איזה מישהו עם שפם צועק משהו בשחור לבן והרבה מישהוים מוחאים לו כפיים ומצדיעים, יש לזה ז'אנר שלם בתחום הבדיחות השחורות?

עזוב, לא ציפיתי ממישהו שמעלה תמונות סלפי ערוכות בהגזמה שלו תחת הכותרת "יום ללא חיוך הוא יום מבוזבז- יום נהדר אנשנושים" להתבדח על נושא שכזה.

או מר בחור מספר 2 שאותו סיכמתי כ"חמד של בחור"(כבר אור אדום) כשהוא אפילו לא אשכנזי שלם ויש בו אחלה צדדים חוץ מהצד שהפנה לי כשנתן לי בוסה מנומסת על הלחי אחרי הלכאורה דייט שני שלנו שהתחיל ב12 וחצי בלילה כשהוא אוסף אותי ממלון. כאילו אחי, לפחות תשלח ידיים, משהו, תטריד, תגרום לי להרגיש נחשקת. נו בחייאת ג'יזס , תהיה ג'נטלמן , תן לי להיות זו שנותנת את הקוק בלוק. 

כמובן שהמרוויח מכל המצב הוא מנשמע ידזיזי היקר,

"רגע איפה הממתק תוצרת תימן בכל העסק?"

הו, בין השאר זו הסיבה שמנשמע הוא המרוויח הגדול מכל העסק,

תבינו, ברגע שהממתק התורן החליט להביא לי את הג'אנו והתעפץ לי אחרי קיום יחסי מין ממש בתקופה בה הכל התחיל להסתדר, 

הוא אפילו אמר שאני חכמה שזה הכי מחמיא שלו מאז "יש לך ציצים סבבה".אז החלטתי להתהפך על האבי אביו בפעם האחרונה שנפגשנו בצורה הכי עדינה שלי ומאז אנחנו מדברים בהברות. זתומרת פעם בשבוע הוא מזכיר לי שעדיין יש לו דופק ואני שוקלת לסלוח לו ואז מתעצבנת כשהוא לא עונה על ההודעה שהוא שלח (בוגר אחי). הוא אפילו לא זוכר שהיום אנחנו מציינים 3 שנים ליחסים הכושלים שלנו למרות הזיכרון המדהים שלו בכל הקשור אלי (כמו העובדה שאני בגילו, אין לי מחלות , אני הזאת שעושה את הזה שם וכן קוראים לי רותם). 

אז מחמת העצבים ויתרתי על התענוג ארזתי את ציודי לשעת חירום ורצתי בזרועות פתוחות למנשמע, כי באמת ובתמים מגיע לו לקבל פעם אחת בחינם (סתם נו לא יפה).

אך כמו שפתחתי את הפוסט ככה אסיימו, באיך אני חוגגת את יום האאבה מעבר ללכת חצי ערומה בבית אחרי ששכחתי לעשות רגליים עם ערימת פחמימות ריקות כי פאק איט אני צעירה שיודעת להנות מהחיים!

רותם, 

תגדיל לי ב1.90