לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לב שתמיד חושב,ככה הוא יודע את מי הוא אוהב


סיפור,מלא רגש,אהבה,ריבים וקצת מהחיים

כינוי: 

בת: 31

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

3/2009

פרק 4


"לאחר מכן הלכתי למחשב,כדי להעביר את הזמן,שנשאר 4 שעות 3 דק' ו...59,58,57,56,55,54 שנ' עד שאפגש עם רון

התחברתי למסנ ולאייסי והוסיף אותי מישהו באייסי

"יו,זה רון!" קפצתי בהתלהבות.

לפתע נשמע צלצול בפלאפון

"הלו.....?"

 

-"הלו..?" אמרתי בהיסוס

"שירה חמודה,היי זאת אמא אני אתעכב היום ואני לא אגיע בשעה הרגילה תדאגי לסדר את הבית"

"אבל אמ...."

"תודה חמודה ביי"

אוף האמא הזאת תמיד צריכה להתקשר מתי שלא צריך,ותמיד אומרת את הדברים שלא צריך.

אבל היום אני במצב רוח טוב אני אלך ואגמור את משימות הבית.

לא שמתי לב לשעון ועברו כמעט 3 שעות

"לפחות משהו אחד טוב" אמרתי לעצמי בראש,

"עוד מעט אני אפגש עם רון"המשכתי במחשבותיי

 

-פיו,ניגבתי את המצח מהזיעה שהייתה שם אחרי המאמצים של הניקיון והלכתי להתקלח.

נכנסתי והיה לי נעים אחרי כול היום המלא הפתעות הזה הכל היה לי כול כך טוב היום והיום עוד לא נגמר.

התנגבתי ולבשתי בגדי בית הדלקתי מזגן ונשכבתי על המיטה ותוך כדי מוסיקה נעימה שהייתה באוזניי,

עצמתי את עייני.

 

 

חלמתי חלומות יפים עליו,ועל רון חלומות חלומיים אי מקווה שכל זה באמת ייקרה היום

החלום הרגיש לי מציאותי,יפה כאילו שזה לא חלום.

כנראה המזגן שקירר אותי וגרם לי להתכסות והחושך עשו לי הרגשה נעימה וכיפית.

אבל בכל זאת,

השעה הייתה כבר 7 וחצי והייתי צריכה להיות אצל רון בשעה 8 התארגנתי.

לבשתי בגדים יפים ומחמיאים והתבשתי והתאפרתי.

התחלתי ללכת לכיוונו של הבית של רון,כולי מתרגשת ומחויכת אני חושבת שיכולתי לבכות מההתרגשות

כל צעד וצעד קירב אותי אליו אחרי שחיכיתי הרבה זמן,אבל בעצם לי היום עבר לאט כי חיכיתי,לשאר עבר היום מהר

לא היה להם פגישה עם מישהו שהם מאוהבים בו,אבל העיקר שהגיע הרגע.

הגעתי לפתח ביתו של רון הדלת הייתה סגורה והלב שלי דפק כאילו רצתי ריצון מרתון בקמב מהיר מאוד.

הייתי לחוצה,התרגשתי ולקחתי 5 נשימות עמוקות ואיתן ספרתי

1.....

2.....

3.....

4......

5......

"אוקיי,שירה תתקתקי בדלת,זה הזמן שלך"

תקתקתי בדלת וושמעתי את רון צודק

"רגע,אני בא!"

הרגשתי שאני לא מסוגלת התחלתי ללכת 6-7 צעדים אל עבר המדרגות אבל אז הדלת נפתחה

"שירה,היי,הגעת"

במבוכה גדולה סיבבתי את פני אליו ואמרתי "כן,למה שאני לא אבוא?"

"לא יודע..אבל העיקר שאת פה,אז למה התחלת ללכת לכיוון המדרגות?"

"אה...לא,לא ממ אני אה...רציתי לשבת בכיסאות פה"הרגשתי טימטום אחד גדול.

"חח בואי,עכשיו יהיה לך משהו יותר נוח לשבת עליו"

נכנסו לבית שלו והיה לו בית יפה,צנוע עם אווירה חמה וביתית מסוג הבתים שאתה יודע שתיהיה בטוח בהם.

אף אחד לא היה בבית לא אמא שלו,לא אבא שלו לא אחיותו רק הוא....

ואני.

הלכנו לכיוון החדר שלו והמזגן היה דלוק,היה לו בחדר די.וי.די כי הוא הזמין אותי לסרט מן הסתם.

עמדתי לי בכניסה אל החדר ממש צמוד אל הדלת והוא אמר..."בואי,תיכנסי שבי"

הלכתי וישבתי על המיטה שלו.

 

"שיט,אני לא מאמין הסרט לא עובד..!"הוא אמר..

והוסיף"אה את רוצה ש......."

 

 

 

המשך בפרק הבא.

הארכתי קצת את הפרקים,אני מקווה שאהבתם.

ושתמשיכו לעעקוב.

 

הודעה:

מי שמעוניין לקבל עידכונים כשפרק חדש עולה כל פעם.

שירשום לי בתגובות ואני אוסיף אותו

 

כותבת הסיפור

נכתב על ידי , 4/3/2009 17:52  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





775
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאהבה במרחקים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אהבה במרחקים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)