מחשבות

מחר בבוקר אבקש להתעורר ליום חדש , יום של תקווה.

יום שבו עם שלם השכיל להבין כי ניתן לחיות גם אחרת , ניתן לחיות במדינה אשר מחוז חפצה הינו קידומו של כל אינדיבידואל אל עבר חלומו האוטופי.

מרבית האנשים גורסים כי פוליטיקה הינו תחום רווי באינטריגות בלתי פוסקות , בבניית אסטרטגיות וטקטיקות שכל עיקרן הינן קידומו האישי של הפוליטיקאי אל עבר המקום הרם אשר יאפשר לו לקדם את אותם אינטרסים אגואיסטיים להם אין כל קשר לרצון העם.  

נראה לי שאפשר גם אחרת, ניתן לקיים פוליטיקה נקייה מכל רבב , פוליטיקה שפועלת מתוך אידיאולוגיה וערכים עליהם גדלנו ומהם צמחה ארץ ישראל הטובה והשלמה.

אין ספק כי על הדמות הנבחרת להנהגת המדינה להיות דמות בעלת עוצמה ,פרספקטיבה רחבה , ונחישות ,דמות אשר ניחנה בה היכולת לשינוי רפורמות , לאופטימיזציה של שכבות סקטוריאליות

ובד בבד לשאת ולתת עם ראשי מדינות ולהשיג הסכמי שלום וביטחון.

נשאלת השאלה איך ייתכן כי עיננו עיוורות מלראות את התמונה החקוקה על הקיר ,

איך ייתכן כי זיכרוננו דל מלזכור את מעשיהם של אילו אשר נבחרו על ידינו בעבר ולעגו לכל קול וקול שניתן להם מציבור שלם שהאמין מתוך אמונה כמעט עיוורת כי הנאמר עומד להתגשם.

הייתכן כי בעולם שכלתני הפועל מתוך חשיבה קוגניטיבית מוכנים אנו לתת שוב את קולנו לאילו אשר גרמו לאנרכיה , פעלו מתוך טקטיקות שפלות , נאמו נאומים פופוליסטיים שספק אם הם עצמם האמינו למילה ממילותיהם ואף כעת ממשיכים הם להפריח סיפורי בדים אשר אין ולא היה להם כל קשר למציאות.

אנו עדים  לתקופה בה העולם מבקש ללכת אל עבר המחר , לכיוון חדש.

ארה"ב ביקשה להחזיר את התקווה והגאווה לארצה ועל כן  החליטה כי את תפקידו של רב החובל עליה להניח בידיה של הדמות אשר תדע להרים את העוגן ממעמקי הים ולכוון את הספינה ליעד בו מבקשת אומה שלמה להגיע.

מכאן כי אפשר גם אחרת , הכול תלוי בנו , אל לנו לשבת בחיבוק ידיים או לפעול מתוך ייאוש.    

עלינו להיות אינטואיטיביים ולתת את קולנו לדמות שניחנה בה היכולת לשנות , שעד עתה פעלה מתוך עמדה מובהקת של עקרונותיה, שלא אכזבה איש מאיתנו, שלא דבק בה שום רבב , שנולדה עם היכולת להשיב את התקווה ולקיים את אותן הבטחות שעבורה חקוקים בסלע ולא מהווים מילים חסרות תוכן או סיסמאות.

על כן אל לנו להקל ראש, אל לנו לומר כי לא קיימת דיפרנציאציה בין אילו המבקשים להיכנס לעולם הפוליטיקה , שהרי כשם שאנשים שונים זה מזה  עדיין ניתן למצוא את אילו אשר פועלים יום ביומו לקידום האידיאלים והערכים אשר טבועים בדמם וסוללים את דרכם. 

אנקדוטה מפורסמת מספרת על אביו של ילד קט אשר ניסה להעסיק את בנו בשעת ערביים,

הוא לקח את עיתון היום וגזר תמונת גלובוס אשר הופיעה על אחד העמודים , שסע אותה לגזרים וביקש מבנו הקט להרכיב את הפאזל שנוצר.

בתוך דקות ספורות חזר הילד כשתמונת העולם מורכבת בשלמותה ,כאשר שאל האב לתדהמתו כיצד ביצע בנו את משימתו במהירות כה רבה , השיב הבן כי בצידה השני של תמונת כדור הארץ הייתה תמונת אדם , ברגע שחיבר את האדם בשלמותו כך גם באופן סימבולי הסתדר העולם באופן מושלם.

מחר בבוקר אומרים "כן".

כן לשינוי , כן לתקווה , כן למציאות חדשה , כן למנהיגה אחרת ,

כן לציפי לבני מנהיגה שאינה חותרת להשגת כוח ועמדה כי אם למימוש החזון והתקווה.

ולסיום אבקש לצטט את ווינסטון צ'רצ'יל ממניחי יסודותיה של מדינת היהודים:

"היום אנו אדונים לגורלנו, המשימה שהוטלה עלינו אינה מעל לכוחותינו , כל עוד אנו מאמינים במטרתנו ויש לנו רצון לנצח , הניצחון לא יחמוק מידינו".

רותי דניס בוגרת תואר ראשון ושני במשפטים