מחשבות

בשבוע שעבר נכחתי בכנס של אחד מסופרי האהובים - רובין שארמה , בו הועלו שאלות פילוסופיות קיומיות תוך התבוננות רביזיוניסטית על השאלה הנצחית מהו אושר ?

רבים מאיתנו מנסים לפצח את המושג הערטילאי ולהגדירו באופן מדויק , אך האם קיימת בכלל הגדרה למונח שאין עליו קונצנזוס שהרי כל אחד מאיתנו רואה אותו בצורה אחרת ?

יש הטוענים כי וורן באפט , קרלוס סלים או ביל גייטס הינם חלק מאותם אנשים שזכו לטעום את טעם האושר שהרי מגע המשי של אותו נייר יקר מפז טומן בכוחו את רכישת האושר.

אך האם אכן כך הדבר? , האם הקפיטליזם מהווה את משמעות האושר ?

מנגד יש שיטענו כי  נזיר בודהיסטי אשר חי את חייו על פסגת הר , הרחק מהציוויליזציה ומהמודרניזציה  במקום סוריאליסטי ופסטורלי  הוא המאושר באדם שהרי נמצא הוא בעולם אוטופי , עבורו השפע הינו מה שהעולם עצמו מציע לו , ואולי זאת אכן התשובה למהות האושר ?

קיים קונצנזוס כי בעולם קיימים שבעה פלאי תבל אשר מהווים אור יקרות לכל אחד המתבונן בהם ואולם נראה כי אין אנו עצורי נשימה אל מול הפלא הגדול מכולם , העולם עצמו.

איך ייתכן כי אנו מעבירים ימים שלמים , שבועות ואף שנים ואין אנו מאושרים בחלקינו ?

אנו נמצאים במרוץ תמידי אחר הזמן במטרה להשיג ,להגשים ,להצליח ולא עוצרים בדרך בכדי להעריך את שהשגנו עד כה .

הייתכן כי הפכנו "עבדים" של החיים ? , הייתכן כי המרוץ  האינסופי עיוור עיננו מלראות את היופי והפלא במה שיש לעולם להציע ?   

באם נתבונן על שאירע במאה שנים האחרונות נהיה תמימי דעים כי העולם השתנה לחלוטין , קיימת אקסיומה כי הצלחנו להגיע להישגים אבולוציוניים אשר נגלו כחזיון אל מול עיננו בעבר,  הקדמה והטכנולוגיה נשאו על גבם את העולם על עבר המאה העשרים ואחת , מחוז חפצה של האנושות. בתחום הרפואה נתגלו תרופות למחלות ,המצאות מרחיקות לכת הומצאו ורגלה של האנושות חשה את מגע אדמת הירח.

אם כך , איך עם כל זאת לא מצאנו את האושר ?  

הסופר דייל קרנגי כתב באחד מספריו: "אחד הדברים הטרגיים ביותר שידועים לי על הטבע האנושי הוא שכולנו נוטים לדחות את החיים עצמם".

ואם נתבונן היטב אל תוך עיניה של המציאות נראה כי הדבר הינו בדיוק כך , אנו עסוקים יום ביומו שעה בשעה בתובנה כי אנו מקדמים עצמנו לעתיד טוב יותר, אנו שוקדים למינוף הצלחתנו העסקית במרבית זמננו ודוחים יום ביומו את ההשקעה החשובה מכל , תוך תירוץ תמידי כי מפאת חוסר הזמן הדבר חייב להדחות , הייתכן כי קיים משהו חשוב יותר מאיתנו ?

אם כך במה הדברים אמורים ? , מהי אותה ריצת מרתון בה מתרכז כל עולמנו ? ולאיזה קו סיום היא מובילה בסופה ?

הדיון המעמיק בסוגיה הזכיר לי את אחד הספרים המליצים שקראתי בנעוריי ,  אשר לראשונה בחיי גרם לי לחשיבה מחודשת על החיים.

ספרו של טולסטוי "מותו של איוון איליץ"  המספר על אדם אשר מצליח לטפס בסולם התפקידים המוערכים בחברה תוך רדיפה אחר היוקרה , החומריות והמעמד החברתי ובאופן אירוני תוך כדי טיפוס נופל הוא אל מותו. וכך על ערש דוויי כשבנו הקטן לצידו מבין הוא כי משמעות החיים הינה היכולת לחולל שינוי כלשהו מכוח נוכחותך בעולם.

באופן סימבולי נראה כי רבים מאיתנו איבדו את משמעותה האמיתית של המילה אושר והחליפו אותה במילה בעלת אינטונציה דומה ואולם בעלת משמעותה אחרת לגמרי , הייתכן כי גם כאן במושג תמים  , מושג האידיאל , המטריאליסטיות הרגה את הנאיביות ?

מעבר לכך , באם נצלול אל מוחו של האדם נמצא כי ביום ממוצע בחייו עוברות מאות מחשבות ונראה כי מרבית האנשים מעסיקים עצמם  בהתמקדות בפחדים שלרוב לא מתממשים , בכעס על אנשים שאינם רלוונטיים , בחרטות על העבר ואף בהערות שוליות שנאמרו בהיסח הדעת מאנשים שונים במהלך היום.

באם נחשוב לעומק על כל אילו נראה כי למעשה כל שנייה בה אנו עסוקים בחשיבה על  פחדים , אמרות שונות ונושאים שוליים , סוחבים אנו על גבינו עול מיותר וגוזלים אנו את זמננו מחשיבה עלינו ועל ממימוש חלומותינו.

כשנשאל הסופר ג'ורג' ברנארד שו מה היית עושה לו חיית שוב ?  ענה בצניעות "הייתי רוצה להיות האיש שהייתי יכול להיות אך לא הייתי".

ואכן נראה כי אנו מעבירים חיים שלמים בניסיון למימוש חלומותינו ובאופן אבסורדי דוחים אנו אותם תוך מתן הסבר כי טרם הגיע זמנם וכי יום יבוא וההגשמה תתממש. 

אם כך , אולי סוד האושר הגדול גלום בחיים עצמם , בעשיית הדברים הקטנים שגורמים לנו לחיוך, במימוש החלומות הקסומים שגורמים לנו לתחושת ריחוף ובהתמקדות בכל רגע  בחיים המהווה הוא כשלעצמו מתנה קסומה שאל לנו לקחת כמובן מאיליה.

ולפני שימציאו את גלולת האושר שתגרום לנו לפרספקטיבה שונה , אבקש להביא אספקלריה  נוספת שתזכיר כי אין ספק כי קפיטליזם והון חשובים ואולם העולם מורכב ממשאבים רבים כשבמרכזו קיים ההון האנושי ועל כן עלינו ללמוד להשקיע בו מעט יותר.

ולסיום נראה לי כי אין סיומת טובה יותר ממשפטו המפורסם של שארמה: "לעולם לא מאוחר להפוך לאנשים שתמיד חלמתם להיות , אושר הוא מסע ולא יעד , חייה למען היום".

ואם נאמין קצת יותר הכל יהיה בסדר ...

רותי דניס בוגרת תואר ראשון ושני במשפטים

שאלת המנהיגות הינה שאלה המועלית בכמה אספקטים אולם באם נבקש לבחון מיהו מנהיג ואילו תכונות מאפיינות אותו נמצא כי בעיקרן עומד הרצון העז והנחישות להשפיע על קבוצת אנשים.

נשאלת השאלה האם כל אדם המבקש להשפיע הינו מנהיג ?

העולם מכיל סוגים שונים של אנשים ולעיתים לא מעטות אנו פוגשים בדמויות אשר סללו דרכם בדרכים שונות והגיעו לכיסאם עם הרבה מזל ומעט תוכן אם בכלל.

אך על אילו לא נדבר, שהרי אולי מחזיקים הם בהם סוג מסוים של שליטה, אך מהמילה מנהיגים  רחוקים הם אלפי שנות אור ונראה כי גם באם יבקשו להגיע  הדרך תהיה מאד ארוכה.

אם כן מיהו מנהיג אמיתי? , מהן תכונות מנהיגות?, ומי נכלל בהגדרת התואר המיוחס ?

באם נחפש את הגדרתה המדויקת של המילה "מנהיג" נמצא כי "מנהיגות הינה היכולת להוביל אנשים אל עבר מטרה משותפת", יחד עם זאת ברבות השנים התפתחו מתודולוגיות אשר הרחיבו את ההגדרה וגרסו כי המילה מנהיגות טומנת בקרבה משמעויות נוספות לרבות הצגת חזון ודרך מימושו ,היכולת להבאת שינויים ,האומץ בקבלת החלטות ,הקשבה ורגישות לצרכם של אחרים וכמובן הבאת דוגמא אישית לא רק בנאומים פופוליסטיים הנשמעים מהימנים כשנקראים הם מעל גבי הדפים כי אם גם במעשים היומיומיים.

הסופר רובין שארמה כתב בספרו "חוכמת המנהיגות" כי "מנהיגות הינה פילוסופיית חיים אשר מתחילה מבפנים , מנהיג דגול אינו רואה במנהיגותו תחרות פופולארית כי אם מטרה וחזון המשמשים כמגדלור המאיר את דרכו , ערכיו מושרשים ומוסיפים דלק למטרתו ולאש הפועמת בקרבו , מעשיו עולים בקנה אחד עם אמרותיו ועקרונותיו מנחים את מעשיו".

באם נבחן את ההיסטוריה ונבקש לאתר את אילו שנחקקו בזיכרונם של רבים ,שהגיעו להישגים מדיניים , לשינוי תפיסות ודעות ואף לשלום בין מדינות, נראה כי המשותף לכולם היה החזון הנגלה לנגד עיניהם כתמונה ברורה ומדויקת המוצגת בהווה אך משתקפת בבירור גם בעתיד הקרב להגיע, התעוזה והנחישות לפעול אל עבר מטרה כדרך חיים וכאמונה עיוורת כי הבלתי אפשרי אינו קיים כי אם משהו שטרם ניסית בחייך.

מכאן כי אבקש להזכיר את אברהם לינקולן מחשובי הנשיאים של ארה"ב , מי שהביא לאיחוד מדינות הדרום והצפון , לביטול העבדות והיה אחד הלוחמים הגדולים למען חירות האדם.

את נלסון מנדלה מי שכיהן כנשיאה של דרום אפריקה ואף זכה בפרס נובל לשלום , מי שהיה מעורב במספר רב של ארגונים חברתיים העוסקים בזכויות אדם ומי שפעל להקמת חברה שוויונית וצודקת תוך פיוס בין הגזעים השונים במדינתו.

וכמובן את מהטמה גנדי אבי האומה ההודית מי שהוביל לעצמאותה של הודו תוך התנגדות נחרצת לאפליה ואלימות, מי שהאמין כי מנהיג אמיתי מתייחס לכל אדם ואדם באשר הוא ובאותן אמות מידה אשר מתייחס הוא לעצמו ואף צוטט לא אחת כי "עלייך להיות השינוי שאתה כה רוצה לראות באחרים".

אנו נמצאים בעידן בו לגזע, צבע ומין אין כל פריבילגיה או יתרון , כולנו שווים ונמצאים במקום בו מבקשים אנו לממש כמעט את אותו חלום ובאם נתבונן בזירה הבינלאומית נוכל לאתר מדינות אשר השכילו כי על מנת לממש את השינוי המיוחל יש לבחור באילו אשר משקפים את סמל האידיאל.

בתקופה בה הפמיניזם הינו חלק קוהרנטי של שינוי ברחבי העולם , אבקש למנות את אילו אשר השכילו כי  בעולם פלורליסטי המשמעות להנהיג הינה הבאת כל אחד ואחד מאיתנו מהמקום בו אנו נמצאים כיום אל המקום בו אנו רוצים להיות.

ועל כן ראוי לציין את  אנג'לה מרקל מי שמכהנת כקאנצלרית גרמניה משנת 2005  ומי שנבחרה כמנהיגה החזקה ביותר לשנת 2008 ע"פ מגזין "פורבס" בזכות מדיניותה הכלכלית אשר הובילה את גרמניה לאחת המדינות החזקות באירופה.

את מישל בצ'לט נשיאת צ'ילה משנת 2006 , אשר פועלת למען ארצה במאבק בשחיתות , בשינוי רפורמות בחינוך וכן בהסכמי סחר חופשי עם מספר רב של מדינות.

ואת אלן ג'ונסון-סירליף נשיאת ליבריה  משנת 2006 ,הפועלת בנחרצות לטיפול באבטלה , שיקום תשתיות , גיוס השקעות זרות ואף הסכמי סחר מרחיקי לכת בין ארצה לבין למעלה משבע מדינות.

ישראל 2009 הינה מדינה שונה , מדינה אשר במשך שישים ואחד שנה הגיעה להישגים מרחיקי לכת בתחומים שונים המעלים בקרב מדינות רבות פליאה ולא מעט סימני שאלה.

מדינה דמוקרטית וחופשית בה ניכרת הקדמה והטכנולוגיה ובד בבד מזוהה כמדינה סנטימנטאלית הפועלת מתוך פטריוטיזם וציונות ומאמצת לקרבה אנשים ממדינות מגוונות אשר יצרו את המושג "קיבוץ גלויות".

לכל אחד מאיתנו אידיאולוגיה שונה ועם זאת קיים קונצנזוס כי בתחום הפוליטי ההחלטה צריכה להיות שקולה וברורה , קולנו צריך להינתן לאדם שונה , אדם אחר , אדם שידע לקדם ולהנהיג את האומה. אדם שכפות ידיו נקיות , שלא כשל , לא שיקר ודיבר תמיד ישירות , אדם  אשר הולך בדרך הישר,  שמבקש לשנות ובאמת להביא את המחר, שלא מפחד גם במצבים קשים , שיודע להרגיע ואף להרתיע את אילו המבקשים לפגוע באזרחים , שיודע בדיוק לאן פניו מועדות וכחלק אינטגראלי מהי הדרך המיוחלת להשגת התוצאות. אדם המוצא את דרכו גם לליבם של אנשים בין אם מדובר במנהיגים ,פוליטיקאים שגרירים, וכחלק אינהרנטי גם באזרחים . אדם שדעותיו איתנות וידועות לכל וכמובן שגם בערב שלאחר הבחירות נשארות הן בעינן עומדות ואינן משתנות.

אם כן נראה כי התמונה מתחילה להתבהר, אל לנו להיכנס לאסקפיזם , עלינו לקחת אחריות, קולנו חייב להינתן לדמות המכילה את התכונות שאנו מחפשים ואולי מעט יותר, דמות המייצגת את האידיאל של מנהיג אמיתי ,שפועלת בנחרצות לחקיקת חוקים חדשים , לשיפור הסכמים סוציאליים ,להסכמי סחר מתקדמים  וגם לקידומן של הנשים.

דמות שזכתה להיכלל ברשימת מאה הנשים המשפיעות בעולם לשנת 2007 , בעלת מוטיבציה בלתי נלאית להשגת שלום וביטחון אשר ידועה בניקיון כפיים ובפעילותה ע"פ כללי מנהל תקינים ואף זכתה בתואר "אבירת איכות השלטון" ,דמות חדשה , בעלת אמביציה, רזומה עשיר ופרספקטיבה רחבה , נבונה, הישגית ובעלת אינטליגנציה רגשית גבוהה ואם לא די ברשימה המכובדת והארוכה ידועה היא גם בצניעות וענווה. מכאן כי התמונה כבר די  ברורה, ציפי לבני היא התשובה הראויה.

הגיע הזמן לשינוי במדינה , למציאות חדשה למישהי שלא רק נקראת אלא היא באמת מנהיגה.

רותי דניס בעלת תואר ראשון ושני במשפטים