הינה סתם משהו שכתבתי..
הכי קל זה לבוא בטענות לעצמך
על כמה אתה לא מספיק טוב..על כמה אתה לא מספיק חכם..
אבל אולי אלו בעצם האנשים מסביבך שיותר מדי טובים..יותר מדי מושלמים..
זה שקר.
אף אחד לא מושלם..ועם כמה שהמשפט הזה נדוש..הוא נכון
בן אדם יכול להיות מלך היופי..הוא יכול להיות הכי מאושר בעולם..אבל כשהדברים הכי חשובים חסרים זה פשוט לא אותו דבר..
ויותר קל לוותר..אבל זה לא מה שעוזר,זה הורס..
אבל זה תמיד קורה..גם כשלא מיתקוונים לזה..כולם רוצים רק לרצות אחרים ולא מבינים למה זה לא עוזר..אולי כי "האחרים" היו רוצים לראות "בן אדם"..ולא מישהו מושלם שהכל בסדר אצלו בחיים..כשזה לא נכון..אולי אז גם היינו מרגישים יותר טוב עם עצמנו..
יש כאלה שמאשימים את עצמם אבל יש גם כאלה שמאשימים אחרים...בטעויות שלהם..בדברים הרעים שהם עושים...והם לא מבינים שבעצם הם אלה שעשו את הטעויות האלה..ולא משנה את מי הם יאשימו..
האמת עדיין תיהייה שם..גם עם היא כואבת..לפעמים יש דברים כואבים שחייבים להיתגבר עליהם..כי זה נהפך להיות פחות ופחות כואב כל פעם..וכל הפעמים הרבות האלה יכאבו..עד שתקלוט שאתה זה שמכאיב לעצמך ולא אף אחד אחר..ואתה היחיד שיכול לשנות את זה.....והזמן לא יעבור עם לא תעבור איתו בייחד..וכמה שזה ייהיה ארוך ועצוב..תמיד יש סוף לדרך..גם עם היא הכי ארוכה בעולם..הסוף שלה יכול להיות טוב..וגם יכול להיות רע..ואפשר גם לא להגיע לסוף או בכלל להחליט ללכת בדרך אחרת..אבל אז צריך לחיות באי וודאות מה הייה קורה..עם הייתה הולך בדרך שלך.
מקווה שתגיבו בשביל שאני אדע מה דעתכם...