סתכלו אל האופק ..

אתם אפילו לא מתארים לעצמכם .

כן , 5 חודשים עברו מאז שעדכנתי כאן פעם אחרונה ..

ואני ממש לא מתכוונת לחזור לכאן .

אבל הייתי חיבת לחפש מקום לפרוק בו את הכל , בלי שאף אחד ישים לב .

וגם ככה כבר לא נכנסים לפה , אז מה אכפת לי ?

~~~

הלוואי והייתי יכולה לקום יום אחד ופשוט לא לדבר עם אף אחד .

אני יכולה , אבל לא מסוגלת ..

כל כך בא לי להתעלם מכולם , לא להתיחס .\

להיות בודדה.. לא שזה כזה שונה מהמציאות -

כולם משחקים אותה החברים הכי מושלמים בעולם ,

אבל כשקצת רע .. אפילו אותו בן אדם שהכי אהבתי ,

אותו בן אדם שסמכתי עליו יותר מכולם , אותו אחד ..

שהייתי בטוחה שבחיים לא יעזוב אותי ;

אפילו הוא - קם והולך .

כי קשה להתמודד עם זה .

אז מה ?

קצת רע לי , אני קצת עצובה ,

אז בגלל זה ללכת ? בגלל זה לתת לי להתמודד עם הכל לבד .

זה מוכיח דבר אחד - אתם לא חברים אמיתיים .

ודוגרי ? חוץ מאותה אחת שעד היום אפילו פעם אחת לא אכזבה אותי ,

חוץ מהילדה היחידה הזאת שמצליחה איכשהו להבין אותי -

מבחינתי כולם אותו חרא .

בא לי , פשוט להיכנס לאותם אנשים למוח ולהבין מה עובר להם שם .

למה הם כל כך .. כל כך אנשים. אדישים כאלה .

מגעילים , מוזרים .. למה הם קיימים בכלל ?

בא לי לקום ולעזוב הכל .

לעזוב למקום שיהיה לי שקט .

בלי אותם יצורים שקוראים לעצמם בני אדם ,

אבל מבפנים הם מלוכלכים וצבועים .

בלי אף אחד ..

רק במקום שבו אני יהיה באמת לבד ,

אני יהיה מאושרת .

אאאאאאאאאאוח ,

לא בא לי כלום !

רק בא לי לזכות שוב באהבה שלו .

אותה אחת שהרסה לי את החיים .

לעזאזל איתך  !

בלי עריכות ובלי כלום .

פשוט ככה .