"אז כשתתעוררי מחר יפה, הביטי בראי
ולא אהיה שם לצידך, לא אהיה קרוב אל
תופתעי
רק אהיה סקרן אם את רואה אותך צלול כמו מי
שהיית אצלו בתוך
הראש
שהיית אצלו בתוך הראש"
(שלומי שבן - מותק, את אצלי בראש)
אני לא יודע איך להגדיר את ההרגשה..
אני יודע להגיד מה זה לא.
זה לא פרפרים בבטן
זה לא אופוריה
וזה לא מלנכוליה.
אבל זה מין רטט כזה באמצע החזה
כמו אחרי שמתפשטים וקר וכל עורך כמו זה של ברווז.
זה מה שהשיר הזה גורם לי להרגיש.
מומלץ בחום.
וכן, מותק את אצלי בראש
וכנראה שתמיד אזכור אותך.
וכנראה שתמיד העיניים האלה יהיו משמעותיות בשבילי.
אז אני נכנע, אולי משלים עם זה.
אני רוצה אותך לסילבסטר, רק אותך.
ואם לא, אז אכתוב פה פוסט סיכום שנה משעמם ב1.1.09
אז את כל מה שנשאר מהכוח שנגמר אשמור לי למחר לעוד יום נהדר
ממ קרה פה משהו..