ובכן, אני אפס לא קטן בכל הקשור לבחורות, מה הכוונה? לא הייתה לי חברה מעולם ואני בן 20 (עוד 3 חודשים 21) מהסיבה המאוד פשוטה שכל פעם שאני רוצה להציע לבחורה לצאת איתי אני נתקף חרדה ואומר לעצמי פעם אחרת, מה שתוקע אותי כל פעם מחדש. כמו שאמרתי אפס, ואני ממש לא יודע מה לעשות בעניין כי זה לא בא מפחד שישיבו לי ב"לא, לא מעוניינת" כי אני יודע שזה אפשרי וריאלי. אני כבר באמת לא יודע מה לעשות עם עצמי ואני באמת חושב שיש לי מה להציע (גם אם אני לא נראה הכי טוב בעולם, אני כבד מאוד מבחינת משקל, אין אני חייב להודות בזה כבר), כמה נקודות טובות עלי: לא חשוב לי עד מאוד המראה (וגם אם כן היה לי אכפת, אני באמת לא יכול לדרוש את זה), לא מעניין אותי כל כך הקטע הפיזי, יותר חשוב לי שתהיה מישהי איתי, למרות שהקטע הפיזי הוא חשוב בסופו של דבר לכל מערכת יחסים, אבל זה פחות קריטי, אני מבשל (ולא, לא רק חביתות אלא באמת), אני רגיש (אפילו מדי), אני שם לב לדברים (יותר מפעם החמיאו לי על מתנות מוצלחות), קראו לי חמוד יותר פעמים משאני מסוגל לספור.

אז בעצם מה הבעיה שלי? לא יודע, למישהו יש תשובה?

מישהו עלול לשאול מה אני מחפש בבחורה, ובכן שתהיה חכמה (שיהיה אפשר לדבר איתה ולשוחח איתה), נחמדה ותיראה סביר (באמת שמפריעות לי בנות שמחפשות להוריד כל פיסת שומן מהגוף, אני מעריך יותר בנות שיש עליהן קצת "בשר").

אז אם את שם ואת מעוניינת, אני אשמח לשמוע.