אומנם מדובר בשבוע הספר העברי אך למרות זאת ניתן למצוא כמות גדולה של ספרות מתורגמת וטובה, לכן אני אמליץ על ספרים שממש חבל לפספס ואם תוכלו למצוא אז תמהרו לקנות ולקרוא.

שר הטבעות - אני מחוייב להתחיל עם הספר הזה, מהסיבה שהוא הספר האהוב עלי ואפשר לומר לימד אותי לאהוב באמת את המילה הכתובה, אם רק בגלל העלילה המדהימה והעומק של הדמויות. אני חושב שנדיר שמוצאים ספר מז'אנר הפנטזיה שהוא כל כך מלא בפרטים קטנים ושלכל פרט, אפילו השולי ביותר, יש רקע עמוק ומעניין שמוסיף לחוויה מדהימה.

שיר של אש ושל קרח - לא ספר, אלא סדרה, המורכבת (כרגע) מהספרים "משחקי הכס", "התקלות של מלכים" (אני מנחש אני לא מכיר את השם בעברית), "סערה של חרבות" ו"סעודה לעורבים", סדרת ספרים באמת מושקעת ומעניינת על עולם עם חוקים הדומים לאלה של ימי הביניים שלנו, הנקודה החשובה שקשורה לסדרה הזאת, ואולי גורמת לה להיות כל כך מוצלחת, היא שכל פרק נכתב מנקודת ראות של דמות אחרת, מה שמעניק זוויות ראייה שונות על אותו אירוע.

ביאוולף - פואמה סיפורית המספרת אודות לוחם גיטי (עם שחי בדרום שוודיה במאה החמישית או השישית) בשם ביאוולף ועל מסעו לדנמרק לעזור למלך שם להציל את היכלו מאימתה של מפלצת נוראה, חובה לקרוא משני סיבות, האחת: סיפור ייחודי ונדיר וכל כך שונה מהמוכר, השניה: הספר מהווה עשירית מכל מה שנותר לנו כיום מהספרות האנגלו-סקסונית שנעלמה עקב פלישת הנורמנים לאנגליה, לקרוא אם לא רק בשביל לשמר את אותה תרבות נפלאה.

שלושת המוסקטרים - ספרו המדהים של אלכסנדר דיומא, מומלץ פשוט כי הוא כיף ומוצלח בהרבה מכל סרט שאי פעם התבסס עליו.

ואחרון חביב, לה מורט דה ארתור - ספרו של הסופר הבריטי סר מלורי, מספר את סיפורו של המלך ארתור ואבירי השולחן העגול, שהינו שונה מאוד מכל מה שאי פעם נראה בסרטים דוגמאת "ראשון האבירים" ועוד. מה שנהדר כל כך בספר שלו הוא שהוא גם ספר שפשוט כיף לקרוא אותו וגם ספר שמראה ראיית עולם משלנו, מאיזו בחינה אתם שואלים? ובכן מצורת ההתייחסות שלו למוות, שהיא במקרה הטוב דלה, מה הכוונה, יש סצינה בה אביר אחד נכנס לקרב עם אביר אחר, התיאור הולך בערך כך "הם הסתערו אחד על השני, האביר השני הופל מסוסו ומת, האביר הראשון הלך ואכל ארוחת ערב", דבר מוזר מבחינתנו לכל הדעות, איך מתעלמים פשוט כך ממוות של אדם, אבל זהו עולמם של המלך ארתור ואביריו וזהו עולם שנחמד להכיר.