שאלה מעניינת, הרוב יענו "כי אין לנו מקום אחר", וכנראה שזה נכון, אבל, למה דווקא כאן, או שכמו שהשאלה הנצחית שואלת "למה לא אוגנדה?", כאילו אני מבין שזו ארצנו ההיסטורית אותה ירשנו מאבות אבותינו, אבל יש לי שאלה אל אלוהים, ואולי גם אל משה, לא יכולתם לסדר שהארץ המובטחת תכלול קצת נפט? כאילו, זה המקום היחידה בכל המזרח התיכון בו אין נפט, בושה, אם אני הייתי אלוהים הייתי מתכנן את זה קצת יותר טוב. סטיתי קצת הצידה, אבל לא נורא, נחזור אחרונית, ארץ אבותינו, ואומנם, כן, היסטוריה רבה של העם היהודי התרחשה כאן, אולי אפילו איפה שאני יושב קרה איזה דבר מעניין, כל הארץ הזאת מלאה בהיסטוריה (ודם, אולי בגלל זה יש כל כך הרבה חמרה במישור החוף). אבל בסופו של דבר אני חושב שהסיבה לבחור בישראל היא שהיא פיתחה מין תרבות ייחודית, תרבות עצבנית וכועסת אבל מצד שני מאוד פתוחה, חברמנית ומקבלת, אנשים ששונאים את הממשלה ולפעמים את המדינה, אבל ברגע שיום העצמאות מגיע שמים דגל על האוטו ואין ישראלי מהם. אולי בגלל זה ישראל, בגלל התרבות הזאת שלא קיימת בשום מקום אחר, תרבות שלא דופקת חשבון לאף אחד ובאותו זמן אכפת לה מכל מה שקורה מסביבה, שמאוחדת תחת הרצון להיות פה, דווקא, ולא בשום מקום אחר כי זוהי ארץ אבותינו, ארץ זבת חלב ודבש, ארץ בה חיו ומתו יהודים במשך אלפי שנים והכל למען חיים חופשיים בארץ הזו, אז אולי בגלל זה? בגלל שכל כך הרבה נתנו את המתנה היקרה מכל, חייהם, למזבח החירות והחופש שהוא המדינה היהודית, יהודים חיו ונלחמו ומתו פה, באותם מקומות בדיוק אפילו כמו אבות אבותיהם לפני אלפי שנים, כאשר איש לא צפה את המדינה הזאת שנקראת ישראל. אני חושב שדווקא בגלל הכאב שהארץ הזאת דורשת מאיתנו חובה עלינו לשמור אותה, שכן, אין דבר המחזק את הקשר בין אדם לאדמתו מאשר הצורך להגן עליה, דבר שיכול להביא למוות, לפציעה פיזית ונפשית, למעשי גבורה שאין כמותם ולשכול. מדינת ישראל, אנחנו אוהבים אותך כי את ביתו של העם היהודי, נתנו בשמך את הכל, את חיינו, את חיי אבינו, אימנו,  אחינו ואחיותנו למענך, שתהיי שלנו, ולא של אדם אחר, ולזכרם של כל אלו אשר נפלו בשמך, אם במלחמה ואם בשלום, אם בלבנון, רמת הגולן, מצרים והשטחים ואף בשטחנו אנו, אנו נשארים איתך, כי אין לנו ארץ אחרת.