שמתי לב במקרה בשיטוטי עכשיו בכל עניין הפרו לכולם הזה שכתבתי לפני הרבה זמן על התענות שגרמה לי כוסית ג'וני ווקר כחול.

מאז נלגמו כוסיות רבות (לא, לא בחורות) של וויסקי, כמו כן הגיע אלי בקבוק של ג'וני כחול, והוא יושב לו שם, בנוחות, שתיתי ממנו כבר, 0.25 בקבוק. הוא יקר סך הכל 150$ וזה עוד הכי זול שאפשר, אז אני שותה ממנו לאט. אבל מאז כמו שאמרתי כוסיות רבות נלגמו, ומיני וויסקי אחרים נשתו, ואני חייב להכריז על על אהבת חיי החדשה-נושנה [טעמתי וויסקי זה לפני כחצי שנה בפעם הראשונה (אני חושב)], לפרויג, אין ספק שאין טוב מזה, זה גם זול יותר מהג'וני, 47 ש"ח לכוסית, לעומת המאה ועשרים ומעלה של הג'וני. אין ספק, החיים טובים יותר, ומעושנים יותר, שהרי לפרויג הוא וויסקי מעושן, למי שלא מבין הכוונה שיש לו טעם בולט מאוד של עשן, או יותר נכון כבול, ששורפים אותו ומעניק לוויסקי טעם וניחוח אדמתי-מעושן. מדובר על וויסקי מהאי המצויין איילה, שעד עכשיו לא התאכזבתי ממנו, כלומר מתוך 7 מזקקות על האי טעמתי 5 (לפרויג, בונהבן, באומור, ארדבג, לגוולין). יש עוד שתי מזקקות, קאול איילה וברוכלדיך, אבל עדיין לא ראיתי אותם בפאבים, אם מישהו רואה, נא ליידע. וכמובן יש את הבקבוק של מזקקת פורט אלן שנסגרה לפני שנים רבות ואני יודע מאיפה להשיג כוסית, הבעיה: 210 ש"ח בעבור 60 מ"ל, אולי יום אחד כשיהיה לי המון כסף, בינתיים, כנראה שזה לא יקרה.

לילה טוב.

ולא, הפרו זה לא כזה מגניב.