שמתי לב במקרה בשיטוטי עכשיו בכל עניין הפרו לכולם הזה שכתבתי לפני הרבה זמן על התענות שגרמה לי כוסית ג'וני ווקר כחול.

מאז נלגמו כוסיות רבות (לא, לא בחורות) של וויסקי, כמו כן הגיע אלי בקבוק של ג'וני כחול, והוא יושב לו שם, בנוחות, שתיתי ממנו כבר, 0.25 בקבוק. הוא יקר סך הכל 150$ וזה עוד הכי זול שאפשר, אז אני שותה ממנו לאט. אבל מאז כמו שאמרתי כוסיות רבות נלגמו, ומיני וויסקי אחרים נשתו, ואני חייב להכריז על על אהבת חיי החדשה-נושנה [טעמתי וויסקי זה לפני כחצי שנה בפעם הראשונה (אני חושב)], לפרויג, אין ספק שאין טוב מזה, זה גם זול יותר מהג'וני, 47 ש"ח לכוסית, לעומת המאה ועשרים ומעלה של הג'וני. אין ספק, החיים טובים יותר, ומעושנים יותר, שהרי לפרויג הוא וויסקי מעושן, למי שלא מבין הכוונה שיש לו טעם בולט מאוד של עשן, או יותר נכון כבול, ששורפים אותו ומעניק לוויסקי טעם וניחוח אדמתי-מעושן. מדובר על וויסקי מהאי המצויין איילה, שעד עכשיו לא התאכזבתי ממנו, כלומר מתוך 7 מזקקות על האי טעמתי 5 (לפרויג, בונהבן, באומור, ארדבג, לגוולין). יש עוד שתי מזקקות, קאול איילה וברוכלדיך, אבל עדיין לא ראיתי אותם בפאבים, אם מישהו רואה, נא ליידע. וכמובן יש את הבקבוק של מזקקת פורט אלן שנסגרה לפני שנים רבות ואני יודע מאיפה להשיג כוסית, הבעיה: 210 ש"ח בעבור 60 מ"ל, אולי יום אחד כשיהיה לי המון כסף, בינתיים, כנראה שזה לא יקרה.

לילה טוב.

ולא, הפרו זה לא כזה מגניב.

בקיצור חזרתי עכשיו מפאב, היה כיף, אני, חבר וחברה שלו. בכל מקרה, נגיד ככה, התחלתי עם חצי גינס, ואז ישבתי שם, וחשבתי כמה עולה פה ג'וני ווקר בלו (עכשיו אתם יודעים למה הכחול:)), בקיצור, כוסית עולה 122 ש"ח, דווקא סביר בשביל זה, בקיצור אמרתי יאללה מזמין, עכשיו הזמנתי משני טעמים, אחת: רציתי לנסות, אמרתי לעצמי אני חייב את זה לעצמי פעם אחת לנסות, שתיים: כי הבקבוק היה סגור ורציתי לגרום להם לפתוח אותו, הוא היה כל כך יפה בתוך הקופסא שלו, מסודר ונקי וטהור. עכשיו, הוויסקי הזה, משקה האלוהים הזה, אין דומה לו, לא קיים משקה אלכוהולי חזק שדומה לו באיכותו אני חושב, זה כאילו, כל משקה אלכוהולי חזק אחר זה כמו ערס שנכנס לחדר, "אהלן חבר'ה! הנה אני בא!!!" (במבטא ערסי) הג'וני ווקר בלו הוא כמו ג'נטלמן אנגלי מחונך שאומר "או ידידי! מה שלומך, אפשר להיכנס" (מבטא בריטי), והוא יורד חלק ובשקט, ועושה נעים וטוב. אוי, ג'וני הכחול, אני חייב אותך שוב, איזו טעות עשיתי, עכשיו שטעמתי אותך יהיה קשה לחזור לוויסקי פשוט יותר, אויה, מסכן אני.

אז בקיצור תמשיכו לצעוד (Keep Walking, למי שלא הבין, הסיסמה של ג'וני ווקר)