tennis is my life

זמנים טובים וזמנים רעים, מתחלפים ומתחלפים.
חברים שבאים והולכים, והחזרות שבאות והולכות.
שמיים כחולים ושחורים, עננים לבנים או אפורים.
הפכים יש כל כך הרבה בחיים, והם משתלבים יחדיו.
איך זה? אין לי מושג. לחפש את התשובות זה בזבוז זמן.

בסופו של דבר התשובות יגיעו, בסופו של דבר.
וגם אם היום נעשה פתאום רע, צריך לחשוב אופטימי.
צריך לחשוב שהיום עדיין לא נגמר ואפשר לתקן.
לחייך, להשתולל, לשחק, להנות מהחיים או מהיום עצמו.
זמנים טובים וזמנים רעים, מתחלפים, ומתחלפים.

ילדת סכין ילדת מזלג.
ילדת סכין גמישה ומצחיקה, קופצנית ושמחה.
כיף היה להסתובב איתך, כיף היה להיות איתך.
אולי לפעמים היית מגזימה, אבל בכל מצב,
היית חברה. שהראתה לי את הטוב בחיים,
ואת החיוך, ועכשין את ילדת מזלג.
עצובה ודכאונית. את כבר לא מי שהיית.
מחפשת מחפשת את האוצר.
אך הוא כבר נקבר.
אז מי את ילדה? סכין? או מזלג?

איך אנשים משתנים זה משפט.
איך שחברים משתנים מילה.
ואיך שכולם משתנים זה העולם כולו.
הנה אני מביטה במי שהייתה חברתי הטובה.
איך השתנתה? במקום ילדה עדינה,
חמודה, טובת לב ונחמדה.
למה הפכת? "מדליק, שווה,
שולט" כמו איזו ילדה שלא תצליח להיות ילדה מגניבה.
פתאום מילדה שהיה הכי כיף לבלות איתה.
הפכת לילדה שחרא לבלות איתה.
כל דבר זה הכי מדליק שיש פתאום, גם אם זה לא.
מהדברים הכי מפגרים את מתלהבת.
משהו שפעם? כבר היית אחרת.
אז את כבר לא חברתי הטובה,
את סתם עוד ילדה שמנסה להיות מגניבה.