מפעם לפעם אני אעשה פוסט שכזה, לסקר, לסכם וסתם לפרוק.יכול להיות שאני אעבור לאנגלית מס' פעמים במהלך הפוסט, לפעמים יותר קל לי להתבטא כך.
So Here We Go. כשאתם מסתכלים על החיים שלכם, לא מנקודת מבט של " אני כאן ועכשיו ", אלה יותר באופן..
כולל...באופן שונה...כל אחד והדמיון שלו.
מה אתם רואים(?!) , איך אנחנו חיים, מה המטרות שלנו בחיים האלה...איך אנחנו מתנהגים לאנשים
שאנחנו פוגשים בדרך, מה אנחנו אומרים אחד לשני, כיצד אנחנו משתנים במהלך החיים..מי או מה
משנה אותנו...אלה שאלות ש God Knows איפה נמצא את התשובה...
שלא תבינו לא נכון אני לא הולך לחקור פה את תכלית החיים ואת מטרות האדם...
זה רק קטע ממה שאני הולך לדבר עליו, וכן אני מזהיר עכשיו, הפוסט יכול להיות דיי ארוך - הרבה על
הלב, על הראש...הרבה לפרוק.
הרגשתם אי פעם בחיים, שאתם הולכים בכיוון הלא נכון..שאתם עושים או מרגישים משהו שלא צריכים...
ובטוח קרה לכם שעצרתם את עצמכם..אבל..לפעמים...אתם צריכים להקשיב ללב שלכם, גם כשאתם יודעים
שהוא לוקח אתכם למקום שאתם לא צריכים להיות בו...כאלה הם החיים..סיכונים.
ובעצם, החיים עצמם הם סיכון אחד גדול שכולנו לוקחים מבלי לחשוב פעמיים...
בכל יום ויום אתם עלולים להידרס, לקבל מחלה כלשהי, שעלולה למרר לכם את החיים לעד...תאמינו לי אני יודע.
בכל יום ויום אתם עלולים להישבר נפשית, פיזית...מנטלית..ועוד הרבה..
אבל למרות כל זאת, אנחנו לוקחים את הצעדים האלה בחיפוש אחר " אושר "..
האושר הזה שכולנו כ"כ מצפים לו, מחכים לו...אף אחד לא באמת יודע מהו אושר....
מפני שאושר הוא משהו אחר בעיני כל אחד ואחד מאיתנו..
כשמישהו חיי באחוזה , עם חשבון בנק שמן ומלא מכוניות בחצר, ומרגיש מאושר, בשביל מישהו אחר,
דברים אלה עלולים להיות ההפך, ואני יכול לפרט אבל, נגיד ככה שזה בגלל היבטים רבים בחיים.
אבל החיפוש אחר הלא נודע הזה, נהפך לתאוות בצע, אולי זה רק אני, אבל כואב לי לראות איך
האנשים הופכים להיות חסרי אנושיות, ואני מדבר על כל אחד ואחד מאיתנו, גם על עצמי..
אני אישית לא גאה במה שאני עכשיו...במבט לאחור, אני מצטער על כ"כ הרבה דברים שעשיתי.
שאולי, רק אולי אם הייתי פועל אחרת, החיים היו נראים שונים, אולי טובים יותר...אולי.
מעטים, מאוד מעטים האנשים שאפשר להגיד שהולכים בכיוון הנכון בחיים..
אני באמת באמת מוריד את הכובע בפניהם, RESPECT כמו שאומרים...
עייפתי מלראות אנשים חסרי רגש שזורקים מילים לאוויר..אנשים ש..
הורגים רוצחים אונסים גונבים שונאים, אנשים שלא יודעים עוד אהבה...כבוד..
אנושיות !?
" אלוהים ברא את האדם בצלמו " , ככה אנחנו רואים את אלוהים ?!
איש שקר, רוצח ?!..שונא ?!...כמונו(!?)
אני לא חושב.......אבל היי זה רק אני.
אם כך, לאן אנחנו בעצם שואפים ?...לא אל תענו לי...
במילא אף אחד לא באמת יכול לענות לי על זה...גמאני לא...
אולי אני היחיד שבאמת אכפת לו, אכפת שהאנושות תיזכר כמשהו טוב...
משהו שעכשיו אפשר לראות רק בסרטים, סרטים שרק הילדים רואים היום...בתקווה שאולי..
שאולי הם יגדלו להיות משהו שאנחנו לא הצלחנו להיות...
אז כשאתם אומרים " תהיה בנאדם " ... תהיו בטוחים שאתם יודעים על מה אתם מדברים.
כי היום קשה מאוד למצוא " בני אדם " בעולם...
כן אפשר למצוא People...אבל להיות, ולהישאר Human..מאוד קשה.
יש הרבה דברים שאני רוצה להראות לכם, להשמיע לכם...לכולם...
דברים שאני מצאתי בהם משמעות עמוקה ממה שכולם רואים...
אבל לא הרבה יבינו, ואף רובכם תצחקו.
גמאני הייתי צוחק, אתם קוראים פוסט של בנאדם מפגר אחד, שמקום לדאוג לחיים שלו...
דואג וחושב על איך ולאן החיים של בני האדם בעולם מתקדמים...
גמאני הייתי צוחק.
למה התחלתי לחשוב ולדאוג לכל זה...
אני לא רוצה להיעלם מהעולם הזה ולדעת שלא עשיתי דבר בחיים שלי...
והרי שאני רוצה לעשות כ"כ הרבה...כ"כ...
לא למעני...אני רוצה לעזור לכל כך הרבה אנשים...
היינו במוסד לגמילה מסמים ואלכוהול...ואולי בניגוד לאחרים...אני בכיתי.
בתוכי...כשראיתי, ושמעתי את האנשים מדברים על החיים שלהם...
כמה טובים הם היו, שהיה להם הכל...הורים, חברים, הצלחה, חלומות !!
ואיך הכל נהרס ברגע...אני הסתכלתי בעיניים שלהם, והרגשתי שאני מסתכל לתהום.
כמה שאני מנסה לראות משהו...אני לא רואה כלום.
כ"כ רציתי לשנות את החיים, כדי שלא יהיו אנשים שיעברו דברים כאלה...
הרבה דברים כאלה ממש נכנסים לי לתוך הראש, לתוך הלב... ואני כ"כ רוצה לשנות..
את העולם.
אבל אף אחד לא יכול...רק האחד והיחיד אלוהים, ואולי...אולי אם כל אחד מאיתנו..
היה מסתכל על החיים באופן שונה...
ובטח..בטח שאני לא יכול, אני בקושי יכול לשלוט בחיים שלי כמו שצריך..
אני בקושי יכול באמת למצוא את עצמי בתוך החיים שלי, לא לחשוב רחוק מדי..
לא החיים בעולם, החיים המרובעים והקטנים חסרי משמעות שלי...
אולי זאת בעצם מהות הפוסט הזה...
" My Little Useless Life "...
אני מתבייש באמת במה שאני נהפך להיות...כ"כ הרבה אנשים נפגעו במהלך החיפוש..
החיפוש שלי אחר ה"אושר"...גם את זה כ"כ הייתי רוצה לשנות..
אני כ"כ מצטער, בפני כולם...זה לא יום כיפור, אבל לדעתי, יום כיפור הוא כל יום...
ומבלי לצום, או כל דבר אחר, אנו צריכים כל יום לדאוג שלא נפגע באנשים הקרובים אלינו.
באנשים שגורמים לנו שמחה, אנחנו צריכים לדאוג יום יום שנהיה אנושיים.
כי הרי כך אלוהים ברא אותנו, וכך אנו צריכים להיות...
כי כשאתה מסתכל בעיניי אחיך הקטן בן החצי שנה, או בעיני אחותך הקטנה, ואתה
מסתכל על החיים בחוץ, אתה מפחד, פחד מוות, שיקרה להם משהו, פחד מוות ממה
שהם עלולים לעבור כשיגדלו, כי אתה כבר עברת חלק מאותם הדברים, ואתה מרגיש
אחראי יותר מתמיד על חיים של מישהו אחר, אולי אלה בפעמים היחידות, שבהם..
אתה יכול לעזוב לרגע את החיים האנוכיים שלך, להחזיק את אחייך בידיים,
להרגיש את לבו פועם, ולתת את כל כולך למען מישהו אחר.
אני חוזר בי, אלה לא חיים מרובעים וחסרי משמעות...
אנחנו אלה שעושים אותם כאלה...אנחנו צריכים למצוא את המשמעות בדברים..
הלא בחיים, אלה משמעות בדברים הקטנים בחיים, כי כל הדברים הקטנים האלה.
הם אלה שבונים את העבר, ההווה והעתיד שלנו.
אז הנה לכם, פוסט שהוא לא עוד תלונות על כמה החיים שלי מרים ובודדים.
אז אני מתקרב לסיום, ואני יגיד...
תודה, כן כן..תודה, לכל אחד ואחד מכם, ויש רבים...
כל אחד מהחברים שלי...שבשבילי, אתם פשוט הכל, כמה נדוש שזה נשמע..
כי כל אחד אומר את זה, אבל כן.
אתם אותם האנשים שאני יכול לסמוך עליהם, אתם אותם ה"מעטים" שדיברתי עליהם..
שאפשר להוריד את הכובע בפניהם...וזה מה שאני עושה...
כי כשאני מאבד את האמון שלי באנשים, בבני האדם, בחיים...
אני יודע שאתם תמיד תחזיקו אותי...
אני מוכן לעשות כ"כ המון למענכם, וזה מה שאני משתדל...
לפעמים זה לא מספיק, ואני יודע שזה קורה...ואני איאלץ להגיד, שזה לא בכוחי..
יש הרבה דברים שגזלו, וגוזלים ממני את הכוח, האהבה, שאני רוצה לתת לכם.
כל מי שקורא את הפוסט הזה, בבקשה, תשמרו על הקרובים שלכם, על החברים,
משפחה, על עצמכם, על כל היקר לכם, בלי הדברים האלה, אנחנו כלום..
תתנו את הלב והנשמה בכל דבר שאתם עושים למען מישהו, מישהו אחר...
כי ללא הדברים הקטנים האלה מסביב, אנחנו כלום...
בסופו של דבר, אולי המטרה של האנשים, של החיים...
היא להשאיר אותנו אנושיים...כך אנו מגיעים לעולם, זה הדבר היחיד שעומד לרשותנו..
וכך אנחנו צריכים לעזוב את העולם...אנושיים....
החיים של כל אחד ואחד מאיתנו נותנים משמעות לחיים של מישהו אחר.
אני יכול לחפור עוד הרבה, אבל אני חושב שזה מספיק, 2 לפנות בוקר...
את המסר שלי אני לא אוכל לעולם להעביר בשלמותו...
אני רק מקווה שהצלחתי להגיע לחלקכם...אולי לעשות צעד אחד קטן כמה שאני כ"כ רוצה.
לשנות את העולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: