אוֹר בּשׁוּלֵי הֶעָנָן

דברים דברים דברים.

קצת התקף אכילה הערב, סתם, בלי סיבה. כלומר עם סיבה - אני בלחץ.

אבל אני תמיד בלחץ. אז מה החוכמה.

בזמן האחרון עצרתי את האכילות. ורזיתי.

היום הלכתי עם שמלה חדשה לעבודה - מחמאות. נחמד.

אבל עכשיו אני עם כרס של ממרח-לוטוס-בכפית-ועוד-כמה פרוסות עם חומוס-ועגבניה-ואיכסססססס

חבל, חבל, חבל, חבל, חבל, חבל

סתם, לא הייתי רעבה בכלל, להפך.

אין לי מושג למה עשיתי את זה

אין לי כוחות לזה

אני בלחץ מהטיול.

הלכתי לחפש כובע בד חדש, עם שוליים רחבים יותר.

נכנסתי גם לריקושט.

הידעתם שיש כובעים עם מסנני קרינה?

זה אומר שבדים רגילים בעצם לא באמת מסננים קרינה.

אולי ברמה של מקדם הגנה 15 (קראתי באתר של האגודה למלחמה בסרטן שבד טריקו רגיל זה מקדם הגנה 15).

מוכרים כובעים עם מקדם הגנה 50. כ- 150 ש"ח בריקושט.

כן, זה בדיוק מה שהיה חסר לי. אני גם כך בחרדה מנזקים מהשמש - נמנעת כמה שיותר, הולכת כשאין ברירה, ברחוב, עם עליונית עם שרוולים ארוכים, כמובן עם כובע, ומורחת תכשיר הגנה. בקיץ הזה לראשונה התחלתי ללכת עם שמלות יחסית קצרות, אז הרגליים חשופות בחלקן, בניגוד להרגלי, אבל כאמור מכסה אותן עם ספריי הגנה, נמנעת כמה שאפשר, ומשתדלת להתייחס לזה כאל נורמליזציה - שאני לא מגזימה עם ההימנעות.

אז עכשיו לגלות שגם הבדים שאני מתכסה איתם בעצם לא מונעים מהקרינה להגיע לעור? שאני חשופה לקרינה מסוכנת ומזיקה? יופי, מקסים.

חלקים מהטיול יהיו באזורים חשופים לשמש, בטבע, ולהבנתי לרוב אין שם עצים לשהות בצִלם. ואני לא יודעת מה אעשה. להיות שעות על גבי שעות בשמש? לא רוצה, לא רוצה נזק מקרינה, רוצה לשמור על העור שלי. זה לא דבר לזלזל בו. לאבא שלי היה גידול מלנומה שהורידו לו. אז מה הפיתרון לימים האלו בטבע? אם אפילו הבדים הרגילים לא מגנים, אז בעצם הדבר היחידי שיכול להגן הוא להימנע משהייה בשמש כמה שאפשר.

אוף.

אוף.

פאקינג אוף.