התעוררתי בחמש לפנות בוקר מתוך סיוט ולא חזרתי לישון מאז. אני חושבת שזה שילוב של עומס החום והלחות, וגם השפעת הסיוט שעוצמתו הפתיעה אותי. החלום היה על העבודה. היה איזשהו אירוע מכונן, חתמו על איזשהו הסכם גדול וחשוב, הביאו אנשים חשובים. אני לא זוכרת מה קרה שהיה הטריגר, אבל איכשהו נכנסתי למצב של עצבים, משהו נורא עיצבן ותיסכל אותי, עד כדי כך שלא תיפקדתי והייתי על סף התפרצות. ביקשו ממני לעשות משהו חשוב ולא הייתי מסוגלת לעשות אותו, לא הבנתי מה אני אמורה לעשות, וגם לא הייתה לי סבלנות, והרגשתי בלבול, פחד וחרדה ורעדתי כולי. הרגשתי לא שייכת, כאילו נמצאת מחוץ לקבוצה המגובשת, ושאחרים מסתכלים עלי כאילו אני מוזרה. ביניהם הייתה סולידריות אידילית, ואני לא השתלבתי בה. קמתי והצהרתי בהפגנתיות שאני הולכת, תוך כדי התפרצות של בכי ומין התמוטטות עצבים. הבוסית שלי הגיבה באמירה מחויכת למזכירה השנייה, משהו כמו "הנה, כמו שאמרתי לך", כאילו הייתה ביניהן שיחה סודית מקודם עלי, על מה קורה איתי. זה עשה לי רע. הלכתי משם בעצבים, אבודה. ביציאה מהמקום, מרוב עצבים וחוסר שליטה עצמית, הפלתי עצמי למדרכה, ודחפתי לפה חופן של חצץ שהיה שם, שלעסתי בעצבים. הייתי בהלם מעצמי והתחרטתי.
היו עוד כל מיני דברים בחלום, אבל אני כבר לא זוכרת.
בערב לפני השינה אכן התעצבנתי ממשהו בעבודה, מאימייל שהמזכירה השנייה כתבה לגבי אימייל אחר שאני שלחתי. לא אכנס לפרטים כי זה לא מעניין, הגבתי לאימייל בתמיהה, והבוסית הגיבה שאף אחד לא בא אלי בטענות ושהמזכירה השנייה הגיבה בעקבות שאלה שהבוסית שלי שאלה אותה בע"פ - משהו שלי לא הייתה אפשרות לדעת עקב העובדה הפעוטה שאינני קוראת מחשבות - ולכן פירשתי את מה שהמזכירה השנייה כתבה כביקורת עלי. בעצם כנראה מדובר במשהו שהמזכירה השנייה הייתה אמורה לעשות וכנראה לא עשתה - ולכן התעצבנתי, כי חשבתי שהיא "מפילה" עלי כשל שלה. לה יש לא מעט כשלים, ולעומת זאת אני די פרפקציוניסטית בעבודה, וממש לא אוהבת שאחרים משליכים עלי את הכשלים שלהם שלא קשורים אלי. אין לי שום בעיה לקחת אחריות על טעויות או חסרונות שלי, אבל שלא יערבו אותי בטעויות או חסרונות של אחרים. הבוסית שלי יודעת טוב מאוד את הדברים האלו. לא פעם כבר אמרה לי בעבר, כשרציתי להסביר לה משהו, שאין צורך שאסביר משום שהיא יודעת טוב מאוד איך המזכירה השנייה ואיך אני (יעני, שהמזכירה השנייה לא יסודית ולא עושה עבודה מושלמת ואילו עלי היא יכולה לסמוך במאה אחוז כי אני פרפקציוניסטית. איתי היא מתייחסת למשימות שהיא מטילה עלי כ"שגר ושכח" ואילו עם המזכירה השנייה היא נאלצת לעקוב מולה שהדברים בוצעו). מצד שני, יש לבוסית קטעים מעצבנים, למשל כשהיא רוצה להעביר ביקורת על המזכירה השנייה, לא נעים לה, אז היא מדברת לשתינו בלשון רבים, כאשר בעצם מדובר בדברים המכוונים למזכירה השנייה.... (ואני תמיד מביעה מחאה).
טוב, לא אכנס לכאן להסבר על הדינמיקה בעבודה, זה לא מעניין להיכנס לכל הפרטים הקטנים.... אבל בגדול שלושתנו כמו משפחה, יש יחסים טובים וקרובים, וכמו במשפחה - לפעמים יש גם חיכוכים, מצבי רוח, ימים פחות טובים....
אז מן הסתם זה מה שהשפיע עלי וגרם לחלום הזה בלילה...
טוב, צריכה להתארגן לעבודה....
מקרים כמו הנ"ל ממש מורידים לי את החשק ללכת לעבודה, אבל זה בדיוק העניין - שיש לי נטייה לפרש דברים נגדי כאשר הם אינם נגדי, לייחס לאחרים כוונות שלא תמיד יש להם, להתבצר בעמדת התגוננות מול העולם, להעצים משמעויות ולהתעכב על דברים....
אז אני לא אתבוסס בעניין הפעוט הזה, מן הסתם למזכירה השנייה לא הייתה כוונה רעה, כאמור אנחנו כמו משפחה והיא אדם טוב אז לא אייחס לה כוונות דמוניות שכלל לא אופייניות לה.... זו מן הסתם פשוט אי הבנה. וגם אם ניסתה איכשהו לטעון שהסיבה לכשל שלה הוא מידע חסר שקיבלה ממני (זה פשוט לא נכון כי מלכתחילה לא הייתי אמורה להביא את המידע הזה - הנושא תחת אחריותה והיא אמורה לטפל בזה מ- א' עד ת'), מניחה שאולי הרגישה רע מול הבוסית וניסתה לתרץ, בעיה שלה, זה לא קשור אלי.
נו טוב, שאלו תהיינה הצרות שלנו. פרופורציות, אישה.... יש לי הרבה על מה להגיד תודה בחיי, ובטח על מקום העבודה....
שיהיה לנו יום קל
כינוי:
אור לנדו
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
