אני בנאדם חדש. כיף לי. המזגן עובד ומקרר את הבית! נעים לי!
בעלי הבית הגיעו היום עם הטכנאי והוא צ'יק צ'ק טיפל. מסתבר שנשרף חלק במנוע של המזגן בחוץ. כל העסק היה די מהיר וכולם היו נחמדים והיה בסדר גמור. שמחה גדולה. לא מאמינה שהייתי עד עכשיו בלי מזגן מתפקד בבית בקיץ הזה. ודחיתי את הטיפול מתוך חששות מוגזמים שהתבררו כלא רלוונטיים ולא מציאותיים. ומה אכפת לי שנכנסים אלי הביתה. יאללה, בקטנה. הכל בסדר.
שיואו, כיף לי - כבר אמרתי? (מה אתם רוצים, יש לי או.סי.די, אני חוזרת על דברים כמה פעמים. אני חוזרת על דברים כמה פעמים)
<אייקון של ריקוד שמחה - נתחיל בפלמנקו נחוש ועז מבע, נעבור בנון-שלנטיות לברייקדנס פורק-כתף לצלילי אייטיז, נחזיר את הכתף למקום ונסיים בריקוד טוויסט מהיר ומגוחך עם חיוך מפגר מרוח מתנוך לתנוך. ואחרי כל זה אפילו לא נזיע כי אנחנו.... במזגן!>
מה דיכאון? מי דיכאון? אני? מה פתאום. אני אדם מאושר וחיובי, רב פעלים ועסוק, מעשי ואוהב את החיים בכלל ואת החיים הטובים בפרט. טיולים, חברים, בילויים. החיים קצרים! טיולי ג'יפים, לשחות עם דולפינים. לגלוש על הרי געש.
הקיצר, אפסיק לקשקש שטויות.
חוץ מעניין המזגן גם רציתי לשתף - מישהי הזכירה לי היום את השירים של מתי כספי, וזה תפס אותי חזק בלב.
נזכרתי בשיר היפהפה והצובט בלב הזה, "ברית עולם". מתי כספי הוא פשוט מלחין בחסד, שיר כל כך יפה ומרגש - כמובן גם המילים של אהוד מנור:
עוד מעט כמעט אנו גוף אחד - את ידך נתת בידי שלי לעד. את לי עֵד שאני פוחד ולכן רועד כל גופי הלילה.
יום יום וליל כל הזמן בנתיב אחד - לא מסומן. יום יום וליל - כל הזמן יחד ולבד לך לעצמי נאמן.
אוהב אותך הלילה ואיתך מתעצב אוהב אותך הלילה ואיתך מתלהב עד הלב, עד כאב- מקווה, מתקרב.
אט לאט נגלה מעט מי אני - מי את ואולי אולי נלמד - לוותר ולתת יותר עד שתיותר רק אהבתנו.
יום יום וליל כל הזמן בנתיב אחד - לא מסומן. יום יום וליל - כל הזמן יחד ולבד לך, לעצמי נאמן.
אוהב אותך הלילה ואיתך מתעצב אוהב אותך הלילה ואיתך מתלהב עד הלב, עד כאב - מקווה, מתקרב.
עוד מעט יעלה האור ואני שיכור ורוצה אותך לזכור - ולשמור עד ימי הסוף, עד שנחלוף ותגוע הלמות התוף.
כינוי:
אור לנדו
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
