אוֹר בּשׁוּלֵי הֶעָנָן

בימים האחרונים נתקפתי גל נוסטלגיה לשירים ישראליים ישנים שלא שמעתי המון זמן. חפרתי ביוטיוב ומצאתי - לטעמי - אוצרות יקרים - שירים נפלאים שכבר שכחתי מקיומם. חלקם באמת יצירות מופת, וחלקם ריגשו אותי מעצם ההקשר שלהם עם ילדותי/נעוריי והעובדה שלא שמעתי אותם זמן רב כל כך. הם מושרשים עמוק בהוויה שלי, מקודדים בצריבה אי שם ברשת העצבית של הזיכרון הביוגרפי כחלק מהזהות (הלא קוהרנטית) שלי, כמטמון של יופי בלום, רדום... זיכרונות שפתע מתעוררים...

הצלילים זרקו אותי פתאום אחורה בזמן, כמו במנהרה שואבת, לשנים עברו, חיים אחרים נשכחים, שנדמים כחלום מוזר, כהבטחה שלא מומשה, ערש התקוות הגדולות... 

לא שאני אומרת כאן משהו מקורי - והרי כך זה אצל כולם, עם חלוף הזמן... חוויה אנושית קלישאתית למדי בעצם, עיין ערך מרסל פרוסט... (אוף, אני שונאת להיות צינית לגבי משהו שהוא קסום כ"כ בעיני, אך עם השנים... תמיד אשאר עם נפש רומנטית, אך עם מודעות עצמית מרירה-בריאה שכזו).

השמועה אומרת שיוטיוב הוא יקום חסר תחתית, שככל שממשיכים לחפור בו מוצאים עוד ועוד ועוד.... אבל בד"כ אני לא מרבה לחרוש שם, אלא רק מדי פעם כשמחפשת משהו ספציפי (למי יש זמן...). אבל הפעם קיבלתי השראה וממש נכנסתי לזה כפרויקט. אני גם ממירה את השירים לקבצי אודיו mp3 ומרכזת אותם לכדי פלייליסט נוסטלגי שתמיד יהיה לצדי... 

איזה שיר יפה:

מצאתי את עצמי באחד הערבים משום מה מתרגשת עד דמעות מהשיר העוצמתי הזה -

המנגינה המתפללת והמילים ששורפות את הבפנוכו של הלב העייף שכבר שכח את כיסופי העבר:

והנה עוד כמה שירים כאלו שעוררו בי התרגשות שכזו -

הגבעטרון:

והאלבום הנפלא הזה שלהם מ- 1978, "גוונים", שהיה לאבא שלי בתקליט ששמענו בבית הרבה ומאוד אהבתי ונצרב לי בתודעה:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLlHRUg_pV_RxlrchhiJEY6m4rFyBUYRqO

השירים האהובים עלי מתוכו, בין השאר:

"שיר על רעי"

ו"יליד הארץ" - הלחן היפהפה של מישה סגל

וקצרה כאן היריעה מלהכניס את כל השירים....

מישה סגל, אגב, הלחין גם את השיר הזה:

והנה עוד שיר נהדר של סוזן ופרן:

והלחן הנהדר הזה של שייקה פייקוב, שכתב גם את המילים היפות:

(אבא שלי אוהב את השיר הזה...

ובכלל, הרבה מהצלילים שהוטמעו בי בילדות הם מהקלטות ותקליטים שאבי השמיע...)

וגם שירי ילדים כמו למשל:

ואיך אהבתי את השיר הזה מתוך התקליט של קישקשתא שהיה לנו!

וכשנתקלתי בשיר הזה הוא בכלל העיף אותי, איזו יציאה:

ועוד כמה:

דודו זכאי הנהדר -

התלהבתי להיזכר בשיר הזה:

וזה:

וזה ללא ספק שיר הילדים האהוב עלי ביותר, הלחן תמיד גמר אותי נפשית משום מה, אלוהים יודע למה:

השיר הזה של יהורם גאון עושה לי אסוציאציה של יום שישי בבוקר בשנות השמונים, ריח טהור של ניקיונות ובישולים ושל חיים שלמים נפקחים:

(וכמובן רגע השיא של הסופ"ש - ספינת האהבה בשעה 16:00. כמה מאכזב היה להיווכח לאחר שנים שזאת בעצם הייתה סדרה דבילית ברמות הזויות  - קץ התמימות  )

והתלהבתי להיתקל בכמה שירים נשכחים משנות ה- 80:

שלא נדבר כמובן על מנגינות יפות של תכניות טלוויזיה נשכחות אהובות:

(כ"כ עצוב הסיפור של הילדה צליל, שהופיעה בתכנית הזאת ונהרגה בפיגוע)

תמיד הפחיד אותי הפתיח של "תצפית" :

ואהבתי את המוסיקה של הפרסומת הזאת שאבא שלי הקליט מהרדיו פעם:

טוב, נראה לי שכדאי שאעצור כאן, ובכלל הייתי צריכה לעצור מוקדם יותר.

כ"כ התרגשתי מהפגישה המחודשת עם הצלילים האלו, עד כי אני מתלהבת לחלוק עם אחרים.

אבל לא כולם חולקים את אותה התרגשות, ולא לכולם יש סבלנות להקשיב להכל.

ובכל מקרה, כתמיד, תודה על ההקשבה...