אוֹר בּשׁוּלֵי הֶעָנָן

גם כשאני לא, אתם כן.

נכון?

כאן, איתי.

חושבים עלי.

גם כשאני כבר מבולבלת ואבודה ולחוצה וטרודה ומבוהלת וריקה מכדי לנסח הגיגים כאן כדי לקבל מכם תגובות.

גם כשאני כבר מוצפת בגלי החרדה והמיאוס והציניות שעולים על גדותיהם ומשפריצים לי מהאזניים - אתם עדיין כאן, גם אם אין לי את היכולת למשוך מכם תגובה בעזרת המילים שלי.

גם כשהמילים שלי נעלמות, כשקולי נמוג, כשאני נטולת כוחות, כשהכאוס משתלט על מוחי - עדיין מעניין אתכם האני שלי.

גם כשהאני הזה מתערפל ומתפזר ומאבד צורה.

לפחות אתם עוד כאן, גם אם אני לא.

נכון?

לא עזוב כאן. לא נטוש.

החיים עוד יכולים.

אני עוד יכולה.