אוֹר בּשׁוּלֵי הֶעָנָן

מבוהלת, מבועתת.

קצרה היריעה מלהסביר.

אין לי כוחות.

אין כרגע על הפרק איזו צרה מעשית "אובייקטיבית",

אלא מדובר במצוקה רגשית כללית, תחושת פניקה.

כמובן המעשי והרגשי כרוכים זה בזה.

החיים.

אה, אני לא יודעת.

מבולבלת.

לא להיתקע, לא להיתקע.

מפחדת נורא.

בבקשה.

בבקשה תהיה איתי.

איכס.

אני לא מבינה למה.

אני לא מבינה מה אני. מה אני?