נעאצים לבלובפיש

הו אתם פתטים עפרונית ובן גיגי

פתטים כמו הסיפור שעליי לספר

ישבתי בסלון ביתי לצד אמא ארנבת שהיתה עסוקה בסריגת וילונות שיש לגג.

 אנו משוחחות על הא ועל דא כי זה כל שיש לנו במשותף. היה לי צורך ביציאה מהפכנית

"אמא ארנבת אני אוהבת אותך!"

היא הביטה בי כאילו אני צריכה עזרה

"סוזן"

"מה?"

" סוזי את כמו זקן תמהוני משכונת עוני. הלואי שיכולתי לך את אותו דבר"

"זה דומה מספיק"

"הנה קחי קצת כסף"

"תודה אמא ארנבת, האידיליה השוררת בינינו יותר אידילית מהטלפאתיה בין אבן למכוניתו"

"טוב טוב בואי נחזור להא ודא"

"כן הייתי אומרת  שכל חוויות חייו של הא מסתכמות במקומות ששכחת אותו בהם וחייו של דא בנויים על אוסף של חפצים חדים שהוא  רצה להוריד מהגג."

"כן הם בחורים יקרים. העיקר הבריאות."

" מסכימה איתך על כל עניין הבריאות, אני לא רואה כל קשר לנושא אבל ניחא. יצאתי מהבית"

מר אבן סיים להשקות את המכונית

"נו איך היה הסמולטוק?"

"היא אמרה שהבוגונוויליה שצומחת עלינו יותר דבילית מהקשר שלך עם החברה השמנה שלך ואז כרגיל ציינה את פעילותה העכשווית בלשון עבר."

"כבר כמה חדשים שהיא עושה לנו את הקטע הזה עם ציון הפעולות שלה."

"כן כאילו שאיכפת לי "

"אל תקני מה שהיא אומרת"

"סליחה?"

"היא עושה את זה כמה זמן כדי לקנות אמון.  עכשיו היא בעצם בתוך הבית ממש מאחרי העמוד שם!."

"אז למה אני לא רואה אותה?"

"כי את לא מסתכלת"

"למה אני לא מסתכלת?"

"כי את סורגת"

"מה אני סורגת?"

"סוודר בשבילי"

"ולמה אין בזה את הצבעים האהובים עליך?"

"כי את לא שמה קצוץ"

"אז למה אתה מדבר איתי  על הפנגוין?"

"כי אני נשבע לך שאם תסתכלי על העמוד תראי אותה"

"למה עכשיו שאני מסתכלת על העמוד אני לא רואה אותה?"

"כי זה חלק מהתעלול!"

"אני לא שמה קצוץ"

המשך יבוא

סוזן מנסה לפלפל את העניינים בריב עם שותפיה. ולעזאזל היא כן תעשה זאת בעזרת סיפור בהמשכים.