נעאצים לבלובפיש

בפרק הקודם:

"אמא אני אוהבת אותך!"

"הנה קחי קצת כסף"

"אל תקני מה שהיא אומרת"

"אני לא שמה קצוץ"

היום

עשיתי את טעות חיי מחוץ לבית ושוב הזזתי לגברת עפרון את הגבינה. לכן עשיתי צעד שהוא חריג עבורי בקנה מידה של יום חמישי , הלכתי לבקש עצה מההומלס שגר בדרך לבית ספר.

"הומלס יקר, אתה תמיד יודע מה ללבוש. האם תוכל להציל את חיי?"

"סוזי יקרה, את תמיד מפריעה לי לישון . האם תוכלי לתת לי כסף?"

"בבקשה זה מאמא. פשוט לא בא לי שאפרת תתפוס אותי שוב, עם המבטא הבריטי  והמקטרת. לא יאמן איך שזה תמיד עובד"

"טוב תראי מי שמזדווג עם גבינות גורלו הוא ש..."

"-אני לא הזדרגגתי איתה! הזזתי אותה בלבד לשם הכשרות שבעניין!"

"אואו, אני שומע אותה צועקת מי הזיז את הגבינה שלי, מהר לפני שהיא תתפוס מקטרת אספר לך על פיה שאני מכיר."

"לא כל הומו יכול לחלץ אותי מהמצב הזה!"

"מי מדבר על הומואים? הנה הכתובת הזאת"

המשך יבוא

סוזן קצת שכחה למה היא מספרת את זה.