לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

welcome to my life


בלוג סיפורים.. טוב,לפחות ננסה..(:

יום הולדת שמחכינוי:  only me:)

בת: 30

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2009

פרק...2


פרק 2

 

הלכתי מהר והתיישבתי ליד שני. חייכתי אליה חיוך מנומס.

הסתכלתי על כל הילדים שישבו בכיתה.המורה בנתיים סיפרה על עוד סיפור היסטורי משעמם.

הסתכלתי על כל הכיתה. כולם ישבו בחבורות.

ואז הסתכלתי על הספסל האחרון. "מי זאת?" שאלתי את שני.

שני הסתכלה על הילדה "אה זאת" היא אמרה "היא..היא לא מעניינת. עזבי אותה." שני אמרה וחזרה לצייר במחברת שלה.

'אני אגש אליה בהפסקה' חשבתי 'היא דווקא נראת בסדר'

 

"שלום כיתה י'א" דור שמע את המורה אומרת.

'אחחחח' חשב 'אין לי עצבים לעוד שנה כזאת'.

המורה המשיכה לדבר, על שנה שעברה והשנה הזאת, בגרויות, מתמטיקה, אנגלית. ועל כמה היא מקווה שהשנה הם יתנהגו למופת.

דור כבר לא הקשיב. הוא היה עסוק בפלאפון שלו. פתאום הגיע אליו פתק. הוא פתח אותו וקרא. לאחר שקרא את הפתק פעם שנייה הוא קם מהכיסא והסתכל על כל הפרצופים שבכיתה.

"יא מטומטם מה אתה נעמד ככה פתאום?" שירלי הפרחה הסתכלה עליו וצחקה.

כל הפנים של הכיתה הסתובבו אליו וצחקוקים נשמעו בכל הכיתה.

"הוא בטח מחפש את השכל שכבר נפל לו" רועי אמר וכל הכיתה צחקה.

"שקט!!"המורה צעקה וכל התלמידים השתתקו.

"דור"היא אמרה בקול רך יותר "מה קרה?"

"אממ.."הוא מילמל "כלום..כלום." הוא התיישב ושוב הצחוקים חזרו.

 

הצלצול סופסוף צילצל.

'תודה לאל' דור חשב. הוא אסף את הדברים שלו ויצא במהירות מהכיתה. הוא רץ. רק לברוח. רק לא לחזור שוב אל הכיתה ואל הילדים ההם.

דור הסתכל לאחור והוא לא שם עד שהתנגש במישהי.

 

הצלצול צילצל את המנגינה שלו.

הלכתי לילדה שישבה בסוף הכיתה. היא הייתה בעלת שיער חום ועיניים חומות. יחסית רגילה לכל שאר הבנות.

"היי" אמרתי בנחמדות

הילדה הסתכלה עליי וחזרה לאסוף את הדברים שלה

אחרי   שנייה היא סיימה לאסוף את הדברים ויצאה מהכיתה. 'אנשים מוזרים יש פה' חשבתי בכעס 'מנסים להתחבר איתם והם בורחים להם'.

הלכתי לאסוף את הדברים שלי ושני חיכתה שלי.

"למה הלכת לדבר איתה?" היא שאלה.

"סתם" עניתי "היא נראת בודדה"

"עזבי" היא אמרה במהירות "בואי נלך יש מדעים,חכי עד שתראי את המורה שלנו. הוא אסון טבע" היא צחקה.

יצאנו למסדרון ופתאום נפלתי על הרצפה.

 

'שיט' חשב.

הבחורה שהתנגש בה נפלה על הרצפה.הוא הושיט את ידו לעזור לה לקום אבל הנערה שעמדה לידה כבר עזרה לה.

"את בסדר?" הוא שאל

"אממ.." היא גימגמה "כן. נראה לי"

הוא לקח את ידו בחזרה. ושם לב שזאת הבחורה שראה בבוקר.הוא הסתכל עליה עד ששמע את הנערה שעמדה לצידה אומרת "אז אתה גם אדיוט וגם עיוור?" היא אמרה בעצבים.

היא לקחה את הנערה וברחה משם.

"רגע" הוא אמר.


זהו..

מקווה שאהבתם..(:

נכתב על ידי only me:) , 26/1/2009 22:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סיפור חדש..(:


אני מתחילה סיפור חדש..

יותר נורמלי..

מקווה שתאהבו..

 


פרק 1

"אוף" אמרתי והוצאתי אנחה.

'לא' חשבתי לעצמי 'לא אני לא יכולה לעשות את זה'.

פתאום הרגשתי שמישהו נוגע בכתף שלי.

"קדימה" אמא דחפה אותי "אין מה לעשות. את צריכה ללכת לבית הספר"

היא לקחה את השמיכה והפילה אותה על הרצפה "קדימה. זה בית ספר חדש" היא אמרה בטון חסר סבלנות "את לא יכולה לאחר"

פקחתי את עיניי. "טוב טוב אני קמה".

 

התעוררתי בשעה שבע ועד השעה שבע וחצי התארגנתי לבית הספר.

לבשתי ג'ינס קהה,אולסטר שחורות נמוכות וחולצה קצרה בצבע אפור. לקחתי את תיק בית ספר ויצאתי מהבית.

כל הדרך לבית הספר רק חשבתי על הבטן שלא הפסיקה להתהפך,שמתי את האוזניות וניסיתי להירגע קצת. שמעתי את השיר miserable at best של mayday parade.

השיר הזה כל הזמן הרגיע אותי.

" I bet he get the nerve to walk the floor" התחלתי עם המוזיקה.

עצמתי את עיניי והמשכתי ללכת והמשכתי לשיר בדרך בקול חלש.

כשפתאום הרגשתי שאני נתקעת במישהו.

"סליחה" שפשפתי את עיניי. והסתכלתי על הבחור שנמצא מולי.

"מצטער" הוא אמר.הוא חייך חיוך מקסים והושיט את היד "אני דור"

בחנתי אותו לרגע.הוא היה עם שיער שחור ועיניים ירוקות מקסימות.

לחצתי את ידו.

"אהה.. אני צריכה..ללכת" לקחתי את היד בחזרה ומיהרתי לבית הספר.

'מטומטמת!'חשבתי לעצמי

 


"אממ אוקי" דור אמר לעצמו 'מוזר' הוא חשב.

'מדהים' הוא חשב 'איך אני מבריח בנות ככה?' הוא צחק לעצמו.

דור המשיך ללכת לבית הספר.לא להאמין שהוא כבר בכיתה י"א.

רק אתמול הוא היה בכיתה ז' ועכשיו הוא כבר בכיתה י"א.

"אוי. היום הראשון לסבל" והוא פלט אנחה. הוציא סיגריה והתחיל לעשן אותה.

הוא התחיל את זה בכיתה י'.לחץ חברתי ועכשיו הוא לא יכול להפסיק.

הוא הגיע לבית הספר.

הוא נעמד שם ולא ידע אם להיכנס או לא.

לבסוף לקח נשימה ונכנס פנימה.

 

 

"תלמידים" המורה בעלת הקול הצפצפני אמרה "תלמידים!" היא קראה כבר יותר חזק אחרי שהיא ראתה שהם לא מתייחסים אליה.

התלמידים השתתקו והקשיבו לה.

"יש לנו תלמידה חדשה" היא הצביעה עליי."בבקשה תציגי את עצמך" היא אמרה וחייכה חיוך מזויף.

"שלום" אמרתי בקול שקט "אני מיה רגב" חייכת.

"יפה. את יכולה לשבת ליד...." היא חיפשה בעיניה מקום שבו אוכל לשבת בו.

"ליד שני" היא אמרה בחיוך מרוצה.

 


 טוב.

זהו.

אני מקווה שהסיפור הזה יהיה יותר טוב מהקודם..^^

 

נכתב על ידי only me:) , 24/1/2009 17:10  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לonly me:) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על only me:) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)