לפעמים אני חושבת וחושבת למה דווקא אני זכיתי בחיים כאלה?
אני לא באה להתלוננן על החיים שלי או אולי כן?
זה פשוט קשה לי להבין,
למה אני כל הזמן נפגעת למה תמיד שוחכים אותי למה מאז שעבנו לטיבה זהו אני כבר לא חברה של החברות שהיו לי ביסודי...
אני כאילו כותבת את זה כי כל החברות שהסתכלו לי בבלוג וגם זה היה פעם ב... לא קוראים בו עכשיו.
למשל השנה חברות שלי לא מתיחסות אלי לא שואלות אוץי רוצה להפגש ללכת לקניון בזמן שעם אחרות כן...
וכשאני שואלת או שהן לא יכולות או שהן מתחמקות או שהן פשוט מתנתקות...
אני מרגישה ממש ממש נורא...
כי לא יודעת עד כיתה ה' היה ממש בסדר וממש נהנץי וממש הרגשתי כחלק מהשכבה...
מכיתה ו' ועד היום שאני בז'.
בשנה הקודמת שאלתי כמה בנות מאיה הגר ושיר .ט..
אם הן רוצות להיות החברות היכ טובות שלי והן עשו לי בלאגן התחלה כן אחרי זה לא...
מהשנה הקודמת עד היום רציתי להיות החברה הכי טובה שלהן.
אתמול בצופים הן באות אלי בקטע כזה רוצה להיות החברה הכי טובה שלנן?
וכאיל חשבתי פעמיים ואמרתי אולי הן עובדות עלי וכל זה...
ואמרתי אני אגיד לכן תשובה מחר שזה אומר היום,
ואז גיליתי שהן סתם שאלו והן יודות כמה אני רוצה להיות החברה שלהן.
ועכשיו השעה 8:50 ויש לי ילדה בשם ליאן היא לא מכיר את הבלג הזה ואני ממש חושבת שהיא חמודה ומנסה ליצור איתה קשרים אבל היא לא שמה עלי פס...
היא בטוחה שהתחזתי בבלוג של מיה בתור מישל שזאת למעשה היא...
ואני חושבת שאם אחנ חברות לפי מה שהיא טוענת היא אמורה להאמין ולסמוך עלי,ף אבל איתי היא לא הולכת לגרנד למפגשים למקומות אז למ שתסמוך עלי...
תעזרו לי בבקשה