Living on my own.

אני מטומטמת, כל כך מטומטמת.

אני פשוט לא מאמינה שעשיתי את זה. אכזבתי את האדם שהיה חשוב לי ביותר.

איך אני עוד מעזה לבכות עכשיו אחרי זה?! זה מגיע לי חתיכת כלבה מפגרת שכמותי ><

ועוד בהתחלה אני מצפה לקבל חיבוק חם וחיזוקים?! מה אני בסדר?! איזו חתיכת טיפשה אני אני לא מאמינה! מגיע לי להרגיש ככה ואפילו יותר מזה!

אני כ"כ שונאת את עצמי עכשיו בא לי למות!

אכזבתי את האדם שאהבתי כל כך! ורק היום הבנתי עד כמה

למה אני לא יכולה קודם לחשוב ואז לפעול למה?! למה אני כל כך כלבה?!

והכי גרוע שאני אוהבת את הבנאדם הזה יותר מכל אחד אחר, ואני שונאת את עצמי כ"כ כי זה מה שגרמתי לו!

אני מבינה למה קשה לו לסלוח אני לא מאמינה שחשבתי שמה שהיה לא היה אמיתי כל כך!

תמשיכי לבכות חתיכת זונה מטומטמת כי זה מה שמגיע לך!