אני לא יכולה לנשום ,למעשה כואב לי לנשום
קר לי בידים ולא כי אני כותבת עכשיו
ליחה ,השתעלויות מטורפות ,כאב אוזנים וכו'
חולה.
היום יופ שישי ה13 בוווו או האהא תבחרו מה שעושה צמרמורת.


כנראה היום אני כבר לא אצא מהבית, גם ככה לא יצאתי ב15.10 שנים האחרונות אז לא נירא לי אני אמות מזה..
So it's Valentine's day again...
מחר יום אהבה ,איזה נחמד- לא. אין לי מי להיות ,לא תכננתי כלום, אפחד לא הציע לי כלום. חבל שאני הרסתי לאחרים, בטח הסתדרו בלעדי .

מחר מחויבות אישית -במילה אחת ,אין לי כ ו ח. (יצא 3 מוזר)
בנימה זו או אחרת,
ידעתם שבלינק 182 חזרו?
אז אני מודיעה לכם בזאת, הם חזרו יא בייבי .
גילתי את זה אתמול ,ופשוט התחלתי לחרוש על השירים שלהם כמו ילדה בכיתה ז'
אני כל כך רוצה שהם יבואו לארץ, אני יבכה מרוב התרגשות אם אני אשמע את צלילי הקול של תום דה לונג ומארק הופוס.



ובזה נגמר לו פוסט עמוק ומרגש.
ואיך אפשר בלי מוזיקה?XD
Title: Blink 182 - Adams Song lyrics
I never thought I'd,
I'd die alone
I laughed the loudest, who'd have known?
I traced the cord back to the wall
No wonder it was never plugged in at all
I took my time,
I hurried up
The choice was mine, I didn't think enough
I'm too depressed, To go on
You'll be sorry when I'm gone
I never conquered, rarely came
16 just held such better days
Days when I still felt alive
We couldn't wait to get outside
The world was wide, too late to try
The tour was over, we'd survived
I couldn't wait till I got home
To pass the time in my room alone