לפעמים אני חושבת

למה את אהבתי אליך מנעתי

אולי מפני שהיית שמישהו אחר

אולי מפני שהיית שונה ממנו

אהבתינו לא היתה מספיק חזקה

אהבתי לא הצליחה לנצח.

לפעמים אני חושבת

לפעמים אני נזכרת

בזכרון האפל,שרק הורס ופוגע

ואני נשארת לבדי

בעולם הגדול והמאיים

לבדי,

לבדי בעולם האכזר

לבדי בין הרחובות הגדולים

בין הפחד לכאב

עומדת שם בצד עם הלב הכואב

נפלתי למקום שממנו אי אפשר לצאת

בתוך החושך האפל

בתוך הלב תמיד היית הכל בשבילי

השמש שבבוקר האירה את פני

החושך שאיתו נרדמתי

החלום שאותו בלילות חלמתי

עזבת,והשארת אותי לבד

ומאז אותי החושך לא עזב

השמש היפה שהאירה אותי כבר איננה

כי מאז שעזבת אין אור רק חושך

והזכרונות שהורגים ופוצעים

ואני שוב חוזרת לישון,בלי רצון לחיות.

אל תגיבו על התוכן אלא על השיר כי זה שיר שאני כתבתי כשיפור שיר אחר שמישהי כתבה.