תבניות
האם חיינו לא בנויים לפי תבניות
?
מהמילון –תבנית = צורה, דמות, מודל, דוגמה, דגם, שבלונה, דפוס, טופס,
פורמט, גלופה, טיפוס, אבטיפוס.
בילדותנו הולכים לפעוטון,
גנון, גן חובה,
ביה"ס היסודי,
חטיבת הביניים
חטיבה עליונה,
שרות צבאי
טיול לחו"ל ( כן או לא)
לימודים גבוהים (כן או לא)
רכישת מקצוע
נישואין (כן או לא)
ילדים (כן או לא )
ו עוד.....
לפחות אלה הן הציפיות מההורים , מהחברה(?)
יש שגרת חיים מסוימת בדרך כלל .
מי שיוצא מהכלל ( והסיבות רבות –אין כאן מקום
לפרטן) , לפעמים נקרא לו חריג, יוצא דופן , מורד (אולי) במוסכמות חברתיות....
(מרד
הנעורים)
לדעתי המסגרת של התבנית כיום היא גדולה יותר, רחבה יותר ומאפשרת ליותר
אנשים להכנס.
ילדים עם בעיות חריגות מצליחים בלימודיהם ! ,גיוס אנשים עם קשיים -שזה כמובן נהדר!
היום להיות חד הורי כבר לא יוצא דופן כמו בעבר, להינשא לבן אותו
המין מקובל בחוגים מסוימים,
מתבגר שנוסע
אחרי השרות הצבאי לחו"ל ולא חוזר
(כפי שההורים ציפו) לאחר מספר חודשים, אלא נשאר ועוד..ועוד...
כמובן שבכל חברה ה"תבניות" משתנות .למשל:מה שברור ומובן
בחברה החרדית שונה בחברה החילונית .
אני יודעת שהכוונה הייתה לתבניות של הורים שדוחפים את ילדיהם להצטיין .ההורים
נהנים להתגאות בצאצא שלהם .
לא ניתן להכריח ילד ללמוד, אפשר לסייע לו בדרכים
שונות אך לא לדחוף למצוינות ולהערים קשיים
, אבל יש לאפשר לו להצליח ולא להתייאש אם הוא מתקשה ,
רוב הילדים שמחים , כאשר הם מקבלים ציונים טובים .
כאשר זה כרוך בקושי או בצורה מוגזמת ( כמו לדחוף ילד לשיר בפסטיבל והוא
בכלל לא מבין לאן הוא "נפל" וכל החזרות הופכות לעינוי לילד (ולהורה) -זה לא מקובל עלי.
כהורה יש תמיד שאיפה שהילד שלך יצליח, יקבל
ציונים טובים והמטרה היא שיצליח אח"כ בחיים ( למרות שלזה לא תמיד קשר
ישיר...)
ואסיים בנימה אישית ~תמיד יכולתי לבוא הביתה עם ציון נמוך, אף אחד לא
"הרג" אותי, אך כמובן ששמחו אם הציון היה טוב.
כך גם נהגתי עם ילדי. צריך להכיר במה שהילד שלך מסוגל , ואם הוא לא
מנצל את הפוטנציאל שלו ( כפי שאומרים) אני מאמינה שזה יבוא לידי ביטוי בעתיד.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נ*גה