זהו , היום החלטתי שעלי לחזור
ל"הליכות"
נגמרו כל התירוצים-למה לא לעשות זאת...
היו לי תירוצים למכביר:
משתעלת, מתגרדת, מתעצלת (!)
מוותרת.....
עסוקה , לחוצה , עייפה,
ואני בכלל לא שמנה ((-:
מזג האוויר כרגע נעים
שעת בין הערביים
ממש נעים (:
נעלתי את נעלי הספורט,
לבשתי טרינינג דקיק, נעים למגע
וכמובן לא שכחתי את המצלמה.
מאז שהייתי בפעם האחרונה
העיריה צבעה את אבני השָפה
אלו שגובלות עם המדרכה
כולן צבועות בצבעי הגלידה
עיגולים, עיגולים
בצבעים מרהיבים, תאווה לעיניים.
לאחר הליכה דיי מתונה
החלטתי לחכות לה...
לחכות לשקיעה ולתפוס אותה במצלמה !
ישבתי על ספסל וצָפיתי בעוברים ושבים
הולכים בזוגות
וגם יחידים
האנשים שמטיילים עם הכלבים
עם שקית ניילון, ממש אזרחים!
בים שָחו למרפא הפלא
אב ושני ילדים
הם נראו ממש מאושרים .
איש אחד עבר על אופניו
וכלבו רץ אחריו....
ועוד אדם עם כלב...
בזמן שחכִּיתי
הקשבתי לרחש השקט של הגלים
מי שמחפש רגיעה
שינסה להקשיב
כמה שקט שומעים ,
והִנה עוד צילומים ...
התלבטתי
בכותרת המתאימה לקטע :
חכיתי לה...לשקיעה
רוגע לך
פסק זמן
לפני שקיעה
בין הערביים
לעת ערב
לנשום...ליד היָם
אתם
מוזמנים להוסיף כותרת משלכם (: